החלטה

העותרת נדונה לתקופת מאסר בת 4 שנים בגין הוצאת נשק מהצבא והחזקת נשק שלא כדין. העותרת החלה לרצות את מאסרה ביום 28.3.1 והיא עתידה להשתחרר ביום 27.3.19. העותרת מסווגת תחת קטיגוריה ב1. העותרת מלינה כנגד אי שילובה בסבב חופשות וכן מבקשת כי יינתן טעם מדוע אין בנמצא נימוק ראוי לדחיית בקשתה לשילוב בסבב חופשות. העותרת מציינת כי היא מצויה באגף טיפולי, כי יצאה לחופשה מיוחדת זה לא מכבר בה התנהגה במופת באופן המלמד כי ניתן לתת בה אמון, כי לא ניתן בפועל מענה מטעם המשיב לבקשתה להשתלב בסבב חופשות באופן העולה כדי התנהלות שאינה כדין והיא מדגישה כי יציאה לחופשות מהווה את האור היחידי בקצה המנהרה בעבורה וכן תמריץ עז להשתקם.

המשיב, מצידו, מתנגד לעתירה וסומך את התנגדותו על מידע מודיעיני בדבר התנהגות שלילית של העותרת במסגרת בית המאסר וכן על עמדת גורמי הטיפול. מעמדה זו שצורפה לתשובת המשיב עולה כי העותרת התקשתה לשמור על גבולות ופעם אחר פעם הפרה את כללי המחלקה. הובהר כי לאור הפרות חוזרות של כללי הטיפול הוחלט כי העותרת תצא לאלתר מהמחלקה הטיפולית. גורמי הטיפול מסכמים את עמדתם כי נוכח שטרם השלימה העותרת טיפול ייעודי, לא ניתן להמליץ על יציאתה לחופשות.

עיינתי בדוחות הידיעה (911, 027, 755, 733, 706, 353, 980 ו- 893). אכן, עולה כי המדובר בהתנהלות שלילית של העותרת במסגרת בית המאסר.

על מנת להשתלב בסבב חופשות ובין היתר, יש להימנע מצבירת מידעים שליליים ולהתרם מהליך טיפולי משמעותי. בהעדר שני אלו, התרשמתי כי קיימת סבירות בהחלטת המשיב להימנע משילוב העותרת בסבב חופשות לעת זו. אמליץ לעותרת מבלי לחייבה, לשפר את התנהלותה באופן שיביא אף לשילובה בהליך הטיפולי הייעודי. בהמשך הדרך, תוכל העותרת לעתור פעם נוספת לשילובה בסבב חופשות וככל שישתנו היוצרות, יכול ובקשתה תתקבל.

העתירה נדחית.