עת"א (מרכז) 24402-05-25 – לטיף אבו לטיף נ' מדינת ישראל
|
בפני |
כבוד השופטת אפרת פינק
|
|
|
העותר |
לטיף אבו לטיף ע"י ב"כ עוה"ד גיא קמרי |
|
|
נגד
|
||
|
המשיבה |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז |
|
|
|
||
|
|
|
|
|
|
||
|
פסק דין
|
עניינה של העתירה בבקשת העותר ובאי כוחו לאפשר להם קיום פגישות היוועצות ללא מחיצה, ולאפשר להם לעיין יחדיו בחומרים דיגיטליים ולשמוע יחדיו הקלטות שמע, מתוך חומרי החקירה.
מבוא
1. העותר עצור מיום 26.2.25 בקשר עם כתב אישום המייחס לו עבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מע"מ ועבירות הלבנת הון. העותר שוהה בהפרדה והוא מנוע שיחות בטלפונים ציבוריים למעט לעורכי דינו.
2. בעתירה טען בא כוח העותר, כי יש לאפשר לעותר להיפגש עם עורכי דינו בכל ימות השבוע, ללא מחיצה ביניהם, שכן מפגש מאחורי מחיצה מקשה על מתן ייצוג משפטי הולם. עוד טען, כי חומר החקירה בתיק כולל מידע דיגיטלי והקלטות בשפה הערבית בהיקף של אלפי שעות, ונדרשים עיון והאזנה משותפים בהם. לטענתו, ההנחיה לקיום פגישות היוועצות עם עורכי דין מאחורי מחיצה אינה מעוגנת בדין והיא מיושמת אך בבית סוהר איילון. המדובר, לטענתו, בהחלטה שרירותית, שאינה מביאה לידי ביטוי את כלל השיקולים הרלוונטיים. עוד טען, כי אין כל קשר בין הטלת מגבלות על פגישות היוועצות ובין קיומו של מידע מודיעיני שלילי, שהיית העותר בהפרדה או היותו מנוע טלפונים ציבוריים.
3. בתגובה טען המשיב, כי העותר רשאי להיפגש עם עורכי דינו בימים ראשון - חמישי, בניגוד לנטען. כן טען, כי ביקורי ההיוועצות מתקיימים במקרים מעין אלו מאחורי מחיצה, בהתאם להנחיות, משום שקיים חשש לניצול הקשר עם החוץ, בשל היות העותר מנוע טלפונים ציבוריים, שיוכו לארגון פשיעה, וקיומו של חומר מודיעיני שלילי רב לחובתו. עוד הובהר, כי ביקורים במתכונת זו מאפשרים קשר עין בין העותר ובין עורכי דינו, ואף העברת מסמכים ביניהם באמצעות סוהר, ולפיכך ההסדר אינו פוגע בזכות ההיוועצות. בהמשך הבהיר, כי ככלל, עורכי דין אינם רשאים להכניס ציוד אלקטרוני לבתי הסוהר גם בביקור פתוח, וממילא לא הוגשה כל בקשה בהקשר זה. מכאן גם, שאין כל משמעות לקיומה של מחיצה. עוד ציין, כי העותר רשאי לבקש לקבל חומרי חקירה דיגיטליים, בהם יעיין בזמנים שיוקצו לכך, ושלא במהלך הפגישה עם עורך דינו, ולשוחח על כך עם בא כוחו במסגרת ביקור או שיחת טלפון.
4. בדיון שהתקיים הובהר כי סוגיית ימי הביקור נפתרה, ומכאן שעניין זה אינו צריך עוד הכרעה. בהמשך לדיון, הוריתי לבא כוח העותר להעביר לשירות בתי הסוהר בקשה נוספת המפרטת את היקפו וטיבו של חומר החקירה. כן ביקשתי מהמשיב לשקול פתרונות יצירתיים לסוגיה, לרבות התחשבות בעמדת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שהגישה את כתב האישום.
5. בהמשך לכך, הציג המשיב הצעה לפתרון, כדלקמן - לרשות עורך הדין יועמד מחשב נייד של שירות בתי הסוהר, הכולל כניסת USB מבוקרת, שניתן יהיה לחבר אליה התקן מאושר לאחר בדיקה ביטחונית. תצוגת מסך המחשב הנייד תוצג על מסך מצדה השני של המחיצה, בו יוכל העותר לצפות, ושישדר כל תוכן שמציג עורך הדין. המערכת תותקן באופן המבטיח את סודיות המידע המוצג וימנע הקלטה או צילום של המסמכים המוצגים. לטענת המשיב, מדובר בפתרון המאפשר ייצוג משפטי הולם ומענה להצגת מסמכים בתיקים מורכבים, לצד שמירה על ביטחון בית הסוהר והציבור. אשר להקשבה למדיה - מסר המשיב כי ניתן להעביר לעותר את החומר על דיסק קשיח, והוא יוכל להאזין לו במחשב בתאו.
בא כוח העותר דחה הצעה זו, והוסיף, כי היא אינה מספקת מענה לצורך בהקשבה משותפת להקלטות הרבות בתיק.
מכאן פסק הדין.
דיון והכרעה
6. זכות הייצוג וההיוועצות בעורך דין היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי במערכת המשפט הישראלית. היא מגשימה את הזכות החוקתית להליך הוגן ואת חירותו של אדם למנות לעצמו שליח מטעמו (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע בצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461, 495 - 497 (2006); בג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746, 761 (2004); בג"צ 4330/93 גאנם נ' ועדת מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4) 221, 232 (1996); אהרן ברק כבוד האדם - הזכות החוקתית ובנותיה, 863 - 864 (2014); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי, כרך א', 523 - 528 (2010)).
7. הזכות לייצוג משפטי והיוועצות בעורך דין משמעותית במיוחד במהלך ניהול הליך פלילי, שכן חירותו של אדם מונחת על הכף, ולאופן ניהול הגנתו עשויה להיות השלכה ישירה על תוצאות ההליך (רע"ב רע"ב 6976/18 שירות בתי הסוהר נ' פרש, בפסקאות 54 - 55 לפסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז ובפסקה 10 לפסק דינו של כבוד השופט חנן מלצר (16.6.21); ע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל, פסקה 90 לפסק דינו של כבוד השופט אורי שהם (2.8.18)).
8. זכותו של עצור להיפגש עם עורך דינו במהלך ניהול משפט פלילי עוגנה בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, כך:
"(א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
(ב) ...
(ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור".
כן עוגנה זכות זו בסעיף 45 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב - 1971.
9. בבחינת אופיו של המפגש המתאפשר בין אסיר או עצור ובא כוחו, על שירות בתי הסוהר לקחת בחשבון את הצורך להבטיח מימושה המהותית של זכות ההיוועצות. נוכח חשיבותה של הזכות לייצוג משפטי כחלק מהזכות להליך הוגן, יש להבטיח מימוש מהותי, יעיל וממצה של הזכות (עניין פרש, בפסקה 56 לחוות דעתה של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז). על שירות בתי הסוהר להבטיח אפשרות למעבר משותף על חומרי חקירה כחלק מזכות ההיוועצות (והשוו: רע"ב 4588/17 מדינת ישראל נ' פלוני, בפסקה 24 לפסק דינו של כבוד השופט אורי שהם, ובפסקה 2 לפסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז (31.7.17)).
10. אופיו של מעבר משותף של עורך דין ועצור על חומרי חקירה תלוי באופיו ובמהותו של חומר החקירה. כידוע, התפתחויות טכנולוגיות משפיעות כל העת על סוגן ועל אופיין של ראיות שנאספות בתיקי חקירה. תיקי חקירה רבים כוללים בעת האחרונה מדיה דיגיטלית רחבת היקף והאזנות סתר רבות. בהתאם, נדרשים כל הגופים הרלוונטיים - בתי המשפט, גופי החקירה, התביעה, הסניגוריה, ועוד - לבצע התאמות, כל אחת בתחומה (ראו, למשל: ע"פ 4481/14 פלוני נ' מדינת ישראל (16.11.16); ע"פ 4682/01 לוי נ' מדינת ישראל, נח(1) 304, 315 - 317 (2003)). גם שירות בתי הסוהר, ככל הרשויות, נדרש להתאים את התשתיות והמערכות שבתחום אחריותו להתפתחויות הטכנולוגיות, ובכלל זאת, גם את פקודות הנציבות הרלוונטיות (עניין פרש, בפסקה 69 לפסק דינו של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז). בין היתר על שירות בתי הסוהר לתת דעתו לאופיים המתפתח של חומרי החקירה והראיות, לטיבם ולהיקפם, ולאפשר מעבר משותף של עורך דין ועצור גם על חומרי חקירה דיגיטליים והאזנות סתר.
11. אין בחובה להבטיח מימושה של זכות ההיוועצות המהותית בין אסיר או עצור ובא כוחו, כדי למנוע משירות בתי הסוהר להטיל מגבלות שעניינן בסדרי המינהל בבתי הסוהר ובצורך להבטיח את ביטחון השוהים בו ואת ביטחון הציבור (עניין פרש, בפסקה 75 לפסק דינה של כבוד השופט דפנה ברק-ארז ובפסקה 14 לפסק דינו של כבוד השופט חנן מלצר; והשוו: סעיף 45א(ב) לפקודת בתי הסוהר, ביחס לאסירים ביטחוניים).
12. סעיף 80א לפקודת בתי הסוהר מסמיך את נציב בתי הסוהר להתקין, באישור השר הממונה, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון השירות, סדרי מנהל, משטר ומשמעת. מכוח סעיף זה הותקנו פקודות נציבות בתי הסוהר, ובהן פקודות הנוגעות לסדרי הביקורים של עורכי דין בבתי סוהר.
13. סעיף 21 לפקודת נציבות 04.34.00 "מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים על ידי עורכי דין" (21.1.25) קובע, כי ככלל יתקיימו מפגשים בין עצורים ובין עורכי דינם ללא מחיצה, אולם מפקד בית הסוהר רשאי להורות על קיום מפגש עם מחיצה, מקום בו מתעורר "חשש מבוסס להעברת חומר אסור" מעורך הדין לאסיר, לפגיעה בעורך הדין או לחריגה אחרת מהפקודות.
14. מכוח פקודה זו הורה נציב שירות בתי הסוהר כי בנוסף לביקורים של אסירים בטחוניים יתקיימו מפגשים מאחורי מחיצה, במספר מקרים, לאחר קבלת החלטת מפקד בית הסוהר, כדלקמן: בעניינם של אסירים הנמנים על ארגוני פשיעה וככל שקיימת בעניינם מגבלה על ביקורים או שיחות טלפון; לפי עמדת גורמי המודיעין; במקרים בהם ישנו חשש להעברת חומר אסור בפגישה או לחריגה אחרת מהפקודה (וראו לעניין הנחיה זו: רעב"ס 27521-12-24 זגורי נ' שירות בתי הסוהר, בפסקאות 7 ו-13 (22.12.24)). המדובר בהנחיה כללית הרלוונטית לכל המפגשים הרלוונטיים בכל בתי הסוהר.
15. המשיב ציין בתגובתו, כי בהתאם לפקודת הנציבות הנזכרת וההנחיה דלעיל, הוחלט כי פגישות ההיוועצות של העותר עם עורכי דינו יערכו מאחורי מחיצה.
16. פקודת הנציבות וההנחיה הנזכרות, נועדו לאפשר את מימושה של הזכות להיוועצות, באופן שיאפשר מעבר משותף על חומרים ותקשורת בלתי אמצעית, מחד גיסא, ולהבטיח את סדרי המנהל, ביטחון בית הסוהר והשוהים בו, ואת ביטחון הציבור, מאידך גיסא.
17. סבירות ההנחיה לקיים בעניינו של אסיר פלוני מפגש עם עורכי דינו מאחורי מחיצה תלויה בקיומם של איזה מהתנאים בעניינו של אסיר ובאיזון בין האינטרסים.
עיינתי במידע המודיעיני בעניינו של העותר ועל פניו, הגבלת פגישה עם עורך דין באמצעות מחיצה, נוכח המידע המודיעיני - היא סבירה, שכן קיים חשש לניצול הקשר עם עורך הדין ומטרתה למנוע פגיעה בביטחון הציבור ובית הסוהר, בהתחשב בהתנהלותו של העותר המשתקפת בחומר המודיעיני.
18. עם זאת, קיומה של מחיצה אינה צריכה למנוע היוועצות מהותית, יעילה וממצה. לעניין זה יש לקחת בחשבון כי תיק החקירה בעניינו של העותר כולל חומרי חקירה בהיקף עצום, שחלקו הגדול בתצורה של מדיה דיגיטלית, והוא נאסף במשך מספר שנים, לרבות שעות רבות של הקלטות שיחות והודעות. על מנת לגבש את קו ההגנה, על נאשם ועורך דינו לעבור יחד על חומרי החקירה, ונוכח אופיים הדיגיטלי של חלק מחומר החקירה וההקלטות, לא ניתן להסתפק בהעברת חומר כתוב באמצעות סוהר.
19. המתווה שהוצע על ידי שירות בתי הסוהר הוא מתווה סביר ביחס להצגת מדיה דיגיטלית לעותר במהלך המפגש עם עורכי דינו (הודעה מיום 7.9.25). מתווה זה מאפשר לבאי כוח העותר להציג לו חומרים, באמצעות מחשב שיספק שירות בתי הסוהר, בעל כניסת USB מבוקרת, והוא ישדר את הנצפה בו למסך מחשב בו יצפה העותר. מתווה זה מצמצם את הפגיעה בזכות ההיוועצות, ומאפשר את העיון המהותי המשותף במסמכים. מהודעת המשיב בעניין עולה, כי מדובר ב"קפיצת מדרגה אסטרטגית ביכולת שירות בתי הסוהר לאפשר ייצוג משפטי הולם לאסירים", ועל כך יש לברך. למעשה, בהצעתו זו הכיר המשיב בחשיבות המעבר המשותף של עצור ובא כוחו על חומרי חקירה דיגיטליים.
אולם, הפתרון שהציע המשיב ביחס להאזנה לקבצי שמע, אינו מספק. הקשבת העותר להקלטות בנפרד מעורכי דינו, אינה מאפשרת היוועצות מהותית ואפקטיבית בהקשר זה. כאמור, העיון המשותף בחומרי החקירה, מהווה חלק מזכות ההיוועצות. מכאן, שגם ביחס להקלטות - ככל יתר חומרי החקירה - יש לאפשר הקשבה משותפת של העותר ועורכי דינו, וזאת באופן דומה למתווה שהוצע. יש להדגיש בהקשר זה, כי האזנה להיקף עצום של הקלטות בנפרד, לא תאפשר הכנה ראויה ומשותפת, בדרך של שאלות, תשובות, מיקוד ההאזנות והעולה מהן, גם ביחס לחומרי החקירה הנוספים.
20. מכאן, שעל שירות בתי הסוהר לספק לעותר ולבא כוחו גם את האמצעי שיאפשר האזנה משותפת, ומאחורי מחיצה, להקלטות, בין באמצעות האזנה משותפת לשמע המצוי על המחשב שיסופק לבא כוח העותר, ככל שהשמע עובר באופן מספק דרך המחיצה, בין באמצעות רמקול נוסף שיהיה מצוי בצד של העותר, ובין בכל אמצעי אחר.
סיכום
21. לאור כל האמור, העתירה - מתקבלת, במובן זה שייושם מתווה המאפשר צפייה והאזנה לקבצים דיגיטליים במסגרת מפגש העותר עם עורכי דינו, שיתקיים מאחורי מחיצה.
תוגש הודעת עדכון תוך 14 ימים, בדבר תחילת יישום המתווה להצגת מסמכים לעותר, ובדבר האופן בו ישודרו קבצי השמע לעותר, כך שיוכל להאזין להם מאחורי המחיצה במקביל לעורכי דינו ובמסגרת המפגשים עמם.
ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ה, 17 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.




