החלטה

העותר נדון ל- 16 שנות מאסר שמניינן מיום 5/7/2004 בגין עבירות מין רבות שבוצעו בבתו עת הייתה קטינה, הוא מסווג לקטגוריה ב'1, עבריין מין, גילוי עריות.

העותר מלין על אי שינוי תנאי חופשתו. לטענתו גורמי מב"ן המליצו להגדיל את חופשותיו ל- 48 שעות ולאפשר לו חופשה בת 72 שעות בפסח, אולם המשיבה לא קיבלה המלצה זו בשל התנגדות וג"ע.

עוד עותר הוא לאפשר לו לשהות במהלך החופשות במושב חלץ עם אשתו לאור העובדה שהמתלוננת עברה להתגורר במקום מרוחק.

בעבר יצא העותר לחופשות בנות 72 שעות, חופשות אלו הופסקו עת יצא העותר ממעצר הבית לתפילות החג בבית הכנסת בניגוד לתנאי חופשתו. ומשחודשו החופשות הורעו תנאיו.

בכתב התשובה נטען כי וועדת גילוי עריות דנה בעניינו של העותר ביום 1/3/2016 והתרשמה כי העותר מוצא דרכים להמנע מטיפול בשל קושי להתעמת עם חלקיו הפוגעניים כשרמת מסוכנתו נותרת בעינה. הוועדה לא המליצה על העלאת שעות חופשותיו בכלל, וכן לא המליצה לאפשר לעותר להכנס לביתו במהלך חופשתו.

לא ברור לי הכיצד חוות דעת אודות עותר אשר יצא לחופשות מרובות טרם הפסקתן בשל הפרת תנאי החופשה ביציאה לתפילות חג בבית הכנסת, נמצא ע"י וג"ע כמי שנמנע מטיפול והתעמתות עם חלקיו הפוגעניים.

העותר טען כי נפגעת העבירה עזבה את מקום מגוריה המשפחה ולמרות האמור מתנגדת וג"ע לאפשר לעותר לשהות בחופשותיו בביתו במושב חלץ בנוכחות אשתו.

מן הדוח החסוי של וג"ע עולה כי אין כל מניעה בלשון המעטה לשהותו של העותר בביתו במהלך החופשות.

בנסיבות אלה הנני מקבלת את העתירה ומורה למשיב להוציא את העותר לחופשה בת 48 שעות ביום 22/4/2016 בתנאים שיקבעו ע"י שב"ס ולאחר מכן להוציאו לחופשות בהתאם לתנאי הפקודה הנוגעת לאסירים באגף התורני, ובתנאי שהחופשות תהנה בנות 48 שעות לפחות בהעדר מניעה אחרת.

העותר יהיה רשאי לשהות במושב חלץ במהלך חופשותיו בתנאים שיקבעו ע"י שב"ס.