פסק דין

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להשתלב בסבב חופשות, לאחר שהעותר ריצה רבע מתקופת מאסרו, והוא זכאי על פי הפקודות להיות משולב בסב חופשות. לדברי ב"כ העותר, מדובר באסיר חיובי, מתפקד ללא דופי בלי דו"חות משמעת, אשר משמש אף כאסיר תומך לאסיר אחר. ב"כ העותר מוסיף וטוען כי סירוב המשיב לאפשר מתן חופשות לעותר, נובע ממידע מודיעיני שלילי, שלדבריו לא יכול להצדיק את החלטת המשיב.

מתגובת המשיב עולה כי החלטת המשיב נסמכת על התנגדות משטרת ישראל, בשל מידע על סכסוכים וכוונות פגיעה כלפי העותר. במהלך הדיון הגיש ב"כ העותר מסמך אשר נחזה להיות מסמך סולחה שנחתם בין משפחתו של העותר ובין המשפחה היריבה, אשר ככל הנראה לא היה מוכר לב"כ המשיב קודם הדיון. בעקבות זאת, דחיתי את מועד מתן פסק הדין, והוריתי לב"כ המשיב לבדוק את המסמך האמור, ולהגיש הודעה משלימה אודות תוצאות הבדיקה.

ואכן, ביום 19.9.2017 הוגשה הודעה משלימה מטעם המשיב, אשר נכתבה לאחר בדיקה של גורמי השטח של משטרת ישראל, ועולה ממנה כי הסכם הסולחה שהוצג בדיון, מתייחס לקטטה שקדמה לאירוע הרצח, וכי לעניין נקמת הדם, הסכסוך בין המשפחות נותר פתוח, ומדובר בסכסוך דמים שטרם הגיע לכדי פתרון. אני מפנה בעניין זה למידע המודיעיני של משטרת ישראל: הנחיה מספר 17-0447-203 וכן לחוות דעת 17-0447-818, ולא אוכל לפרט מעבר למה שפורט לעיל.

בכל אופן, בעקבות התוצאות של הבדיקה העדכנית, עמדת משטרת ישראל נותרה בעינה, והיא מתנגדת נחרצות לכל יציאה של העותר לחופשה. בתגובה לכך, מסר ב"כ העותר, בתשובתו מיום 27.9.2017, כי הוא שב על הטיעונים שטען במהלך הדיון, וכי לדעתו הסכם הסולחה שנחתם ע"י נכבדים משני הצדדים, שריר וקיים ומעיד על כנות אמתית של סולחה, ולכן לדידו אין הצדקה למנוע חופשה מהעותר, ולו בתנאים מגבילים כמו הרחקה ממקום הסכסוך.