1

נוכחים:

המערער וב"כ המערער עו"ד יוליה אזולאי

ב"כ המשיב עו"ד ביאלין אלעזר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

הנני דן עתה בסיבוב שני בערעורו של המערער מר וכטר תום.

נגד המערער הוגש בזמנו כתב אישום על כך שנהג כשהוא שיכור. שכרותו נקבעה על פי כתב האישום מחמת סירובו לשתף פעולה עם בדיקת מכשיר הינשוף של השוטרים כל זאת ביום 28.9.13 בסמוך לשעה 4:00 ברח' הרכבת בתל-אביב.

בהכרעת דינו הראשונה של ביהמ"ש קמא הרשיע ביהמ"ש קמא את המערער בעבירות בהם הואשם וכפי שכתבתי בהחלטתי בפסק דין קודם באותה פרשה שנתתי ביום 10.7.14 ביהמ"ש קמא הכריע את דינו של המערער בהכרעת דין מפורטת ומבוססת על קביעות עובדה ומימצאי מהימנות שאין הצדקה להתערב בהם.

2

עם זאת, בשל טענתו של המערער לאורך כל הדרך כי אין זה נכון שלא שיתף פעולה עם השוטרים בבדיקת הינשוף אלא מחמת מחלת האסטמה ממנה הוא סובל לא הצליח לתת נפח נשיפה מעבר ל- 0.3 כפי שהראו פלטי המכשיר ואין עסקינן בהכשלת הבדיקה אלא בכשלון אמיתי בה שלא מרצונו של המערער, החזרתי את התיק לביהמ"ש קמא על מנת לאפשר למערער להביא ראיות לכך שנכשל בבדיקת הינשוף כתוצאה ממצבו הרפואי.

ביהמ"ש קמא באותו מותב (כב' ס. הנשיאה כב' השופטת פראג-לבוא) שמע עדותו של מומחה מטעם המערער אשר העיד בפניה ובסופו של יום הוציא תחת ידיו הכרעת דין מפורטת ומנומקת חדשה המבוססת חלקית על הכרעת הדין הקודם אם כי דן בכל הסוגיות מחדש.

בסופו של יום קבע ביהמ"ש קמא בסיפא להכרעת הדין (ראו עמ' 56 לפרוטוקול 1.3.15) "הצטברות הראיות, העדר כל הסבר לריח האלכוהול, כישלון בדיקת הנשיפון, הסתירות והבלבול באשר למשך השהות מחוץ לבית, אי נשיאת משאף, ובעיקר הכמויות המזעריות של האויר שננשף למכשיר הינשוף, ביחד עם עדות המומחה... לעצם מעידה על כך שהנאשם מסוגל לעמוד בהצלחה בבדיקת הינשוף, כל אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי הנאשם סירב לבדיקת הנשיפה בדרך של הכשלה מכוונת...".

כל אלה קביעותיו של ביהמ"ש קמא קביעות עובדה המבוססים על מימצאי מהימנותו של המערער. ביהמ"ש קמא בהכרעת דינו נימק מדוע אין הוא מאמין למערער, העלה את טענת העישון הפסיבי ועוד, שאין ערכאת הערעור יכולה להתערב בנסיבות תיק זה.

ניתנה למערער מלוא ההזדמנות הפעם להביא ראיותיו להוכיח שמחמת מחלת האסטמה ממנה הוא סובל נכשל במתן די אויר למכשיר הינשוף, המערער לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש אפילו לא ברמה של יצירת ספק סביר שזאת הסיבה היתה לכשלונו, ולכן בנסיבות לא אוכל להתערב בהכרעת דינו של ביהמ"ש קמא.

אומר שבערעור שבפני חוזר ב"כ המערער על טענותיה בראשיתן לכל אלה שכבר הוכרעו בפסק הדין הקודם. טענות באשר לזיהויו של המערער כנהג, טענות באשר לפגמים שבאו בראיות שלו בפני ביהמ"ש קמא ועוד, אך התיק חזר לביהמ"ש קמא לדון בסוגיה אחת והיא שאלת הקשר בין מחלתו של המערער לכישלון בבדיקה.

3

אין לי טרוניה לב"כ המערער כי גם ביהמ"ש קמא חזר ודן בכל הסוגיות שבאו בפני לעניינו של המערער.

לא מצאתי איפוא כל הצדקה להתערב בקביעות העובדה של ביהמ"ש קמא שכשלונו של המערער בבדיקה נבע מסירוב דהיינו מהכשלת הבדיקה ולא כישלון אוביקטיבי.

הערעור שבפני הוא גם בהיבט העונש, כלומר ערעור על כך שהוטל על המערער עונש פסילה בפועל של 24 חודשים גם בסיבוב השני של ההליך. בהינתן שפסילה של 24 חודשים הינה פסילת מינימום על פי סעיף 39 א לפקודת התעבורה. בהינתן שביהמ"ש קמא לא החמיר את עונשו של המערער לעומת גזר דינו הראשון באותה פרשה לא אוכל להתערב גם בעונש שהוטל על המערער והערעור על כל חלקיו נדחה בזאת.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תשע"ה, 07/05/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיסיגליתאליהו