כללי

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא ירון מינטקביץ) בת.פ. 12323-01-24 מיום 26.6.2025. במקור הופנה הערעור גם כלפי הכרעת הדין, אולם במהלך הדיון, ולאחר שמיעת הערותינו, הודיע המערער כי הוא חוזר בו מרכיב זה של הערעור, וממקד את טענותיו בגזר הדין.

מעשי המערער וגזר הדין מושא הערעור

1.  המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה, הפרת הוראה חוקית, היזק לבעל חיים, התעללות והפרת חובת בעלים. זאת, בשל כך שביום 27.12.2023 באזור דרך העופל בעיר העתיקה בירושלים, ערף בחמש מכות גרזן את ראשו של עַיִר, אותו רכש בשעות הבוקר מחווה בכפר אדומים. לאחר מכן, לקח את ראשו של העַיִר, טיפס עמו לבית קברות מוסלמי שנמצא ליד שער הרחמים ותלה אותו על הגדר הצמודה לקברים כשפני העַיִר פונות לעבר בית הקברות ואחורי ראשו לכיוון שער הרחמים. המעשים בוצעו כשהמערער מפר "מעצר בית" שהוטל עליו.

2.  בהכרעת הדין עמד בית משפט קמא על כך שראה לכבד הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים שלפיה המערער אחראי למעשיו, חרף חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי שקבעה כי המערער לא היה אחראי למעשיו.

3.  בגזר הדין קבע בית משפט קמא מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות שבהן הורשע המערער, אשר נע בין מספר חודשי מאסר, שניתן לשאת בעבודות שירות, ועד שנתיים מאסר. בקביעת העונש המתאים בתוך המתחם עמד בית משפט קמא על נסיבותיו האישיות של המערער ועל עברו הפלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות, שתיים מהן ישנות שבגינן נגזרו עליו מאסרים מותנים, והשלישית משנת 2019 שבגינה הוא נדון לששה חודשי מאסר בפועל בשל כיתוב באמצעות תרסיס צבע על שער הרחמים (להלן - תיק הגרפיטי). עוד ראה בית משפט קמא להתחשב באמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו של המערער וכן בתקופת מעצרו ומעצרו בפיקוח אלקטרוני. לפיכך, קבע בית משפט קמא שיש למקם את העונש בחלקו האמצעי של המתחם.

4.  בהמשך לכך, גזר בית משפט קמא את עונשו של המערער ל- 16 חודשי מאסר בפועל ולמאסרים מותנים. בית משפט קמא הבהיר שמתקופת המאסר ינוכו הימים שבהם היה המערער עצור בגין התיק הנוכחי, למעט תקופה בת ששה חודשים, שכבר נזקפה על חשבון עונש המאסר שהוטל עליו בתיק הגרפיטי.

5.  על פסק-דין זה הוגש הערעור הנוכחי. כאמור, לכתחילה, ערער המערער הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, אך לאחר שמיעת הערות בית המשפט בדיון שהתקיים הודיע כי הוא חוזר בו מהערעור על הכרעת הדין ומתמקד בערעור על גזר הדין.

הערעור וטענות הצדדים

6.  במסגרת הערעור על גזר הדין, עמד ב"כ המערער על כך שהמערער שהה במעצר תקופה ממושכת ביותר של כ-16 חודשים, ובה נכללה תקופת המאסר בגין תיק הגרפיטי. לאחר מכן, מיום 21.4.2025 - מזה קרוב לחצי שנה - שוהה המערער במעצר בפיקוח אלקטרוני, הרחק מבני משפחתו. שחרורו של המערער ממעצר בא בעקבות החלטת כב' השופטת רונן בהמ"ע 72255-03-25, שלדברי ב"כ המערער חיוותה דעתה כי תקופת מעצרו של המערער עלולה לעלות על העונש שייגזר עליו. ב"כ המערער הטעים שמשמעות גזר דינו של בית משפט קמא היא החזרתו של המערער מאחורי סורג ובריח, לפרק זמן שצפוי להיות קצר, בפרט נוכח תקופות השחרור המנהלי הצפויות, כאשר מדובר במצב קשה מנשוא מבחינת המערער נוכח מצבו הבריאותי, ונסיבותיו האישיות.

7.  במענה לשאלתנו באשר לחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי והשפעתה האפשרית על גזירת הדין, השיב ב"כ המערער כי אכן הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיה המערער אחראי למעשיו חרף חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, אך עדיין יש בחוות הדעת כדי ללמד על אפשרות של קרבה לסייג האחריות הפלילית, ומכל מקום יש בה כדי להצדיק הקלה ניכרת בעונש והתחשבות בקשייו הניכרים והייחודיים של המערער, אם וככל שייאלץ לשוב לכותלי הכלא. לפיכך, ביקש לקבל את הערעור ולהסתפק בתקופת המעצר הממושכת שריצה המערער עד כה.

8.  מנגד, ב"כ המדינה ביקשה לדחות את הערעור וטענה שלא נפלה כל שגגה בגזר דינו של בית משפט קמא. ב"כ המדינה עמדה על החומרה הרבה של מעשי המערער, על המסוכנות העולה לדבריה ממעשים אלו ועל עברו הפלילי הרלוונטי של המערער. אשר לחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, והאפשרות שמא קיימת בענייננו קרבה לסייג האחריות הפלילית, ב"כ המדינה טענה שהדבר לא הוכח, ונוכח ההסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים הטענה מעוררת קושי שכן לא היה למדינה יומה ביחס לטענה זו.

9.  המערער בדבריו בפנינו הביע חרטה, ושב והביע חרטה, על המעשים, תוך שהדגיש כי הוא מכה על חטא בנוגע אליהם.

דיון והכרעה

10.  לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ודברי החרטה של המערער החלטנו לקבל את הערעור, וזאת בשל שילובם של מספר טעמים.

11.  ראשית, בעניינו של המערער הוגשה כאמור חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי שסבר כי המערער לא היה אחראי למעשיו. אמנם, הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו לא יפעלו בהתאם לחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי, כל אחד מטעמיו, אולם בסופו של יום איננו סבורים שניתן להתעלם מחוות הדעת כאילו לא הייתה, לרבות מבחינת האפשרות של קיום קרבה לסייג לאחריות הפלילית או, למצער, ייחוס משקל נכבד למצבו של המערער בגדרי המתחם.

12.  שנית, בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה הנוכחי נע בין מספר חודשי מאסר, שניתן לשאת בעבודות שירות, ועד שנתיים מאסר. וכן כי יש להשית על המערער "עונש בחלקו האמצעי של המתחם". הטלת 16 חודשי מאסר בפועל אינה מתיישבת עם קביעה אחרונה זו. אף לגופם של דברים, אמנם למערער עבר פלילי רלוונטי, אך אין בעבר זה כדי להצדיק את התוצאה האמורה. לא כל שכן, כך הוא בהתחשב במצבו הרפואי, שמצדיק הימצאות בחלקו הנמוך של כל מתחם שייקבע.

13.  שלישית, ראינו חשיבות בחרטה שהביע המערער בפנינו, ושב והביע, תוך שהוא מכה על חטא. וראו סעיף 40יא(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שקובע כי "בגזירת העונש המתאים לנאשם... רשאי בית המשפט להתחשב ב... נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו".

14.  רביעית, המערער נמצא תקופה ממושכת במעצר בפיקוח אלקטרוני. זהו שיקול משמעותי לקולה. ראו דברי כב' השופט ג'ובראן לפיהם "ההתחשבות במשך התקופה שבה הנאשם שהה בפיקוח אלקטרוני צריכה להיעשות כשיקול לקולה בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של נאשם. התחשבות זו תיעשה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, על תנאי המעצר והפיקוח האלקטרוני שבו. בין היתר, יהיה על הערכאה הדיונית לתת דעתה לאורך תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני; להיקף ההגבלה על חירותו של הנאשם במסגרת תנאי המעצר; ולריחוקו של מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני מביתו, ממשפחתו וממרכז חייו של הנאשם" (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 33 (20.4.2016)).

15.  חמישית, מבחינה מעשית משמעות גזר דינו של בית משפט קמא היא השבתו של המערער אל מאחורי סורג ובריח, לאחר תקופה משמעותית בה הוא שוהה מחוץ לבית המאסר, לפרק זמן קצר יחסית. הדבר קשה במיוחד בהתחשב במצבו הרפואי של המערער. על הקושי בהשבתו לבית האסורים לתקופה קצרה של מי ששוחרר קודם לכן, ראו דברי כב' השופט רובינשטיין לפיהם "לא בקלות מחזיר בית המשפט אסיר ששוחרר לכלאו" (ע"פ 6015/06 מדינת ישראל נ' גיזאוי, בפסקה ח(2) לפסק-הדין (4.9.2006)‏).

16.  שילובם של טעמים אלו הובילנו לכלל מסקנה שלפיה יש לקבל את הערעור במובן זה שחלף רכיב המאסר בפועל שנגזר על המערער בבית משפט קמא, יבוא מאסר בפועל שמשכו יעמוד על תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח למעט ששת החודשים שנזקפו על חשבון מאסרו בתיק הגרפיטי. יתר רכיבי גזר הדין יישארו ללא שינוי. למען הסר ספק, אנו מבהירים שהמערער סיים לרצות את עונשו בימי מעצרו והוא אינו נדרש לרצות מאסר נוסף בגין ההליך שכאן.

17.  יש לקוות כי החרטה שהביע המערער בפנינו אכן תביא אותו לבחור מכאן ולהבא בדרך שונה.

אשר על כן, הערעור מתקבל במובן המוגדר לעיל.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ו, 30 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.