1.    לפנינו בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונשי המאסר לריצוי בפועל.

2.    המבקשים, יורם אמור ויצחק עבודי, הורשעו על פי הודאתם בבית משפט השלום (כב' השופט ש' אבינור) בשורה של עבירות מרמה הנוגעות למקרקעין. אמור הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בהתחזות לאחר, בזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, בשימוש במסמך מזויף במטרה לקבל דבר ובעבירות נוספות. עבודי הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בהתחזות לאחר ובעבירות נוספות. ביום 16.2.22 נגזר דינם. על אמור נגזרו 19 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים ועל עבודי הושתו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. המבקשים לא השלימו עם העונש שהושת עליהם, והגישו ביום 21.3.22 ערעור על חומרת העונש. בית המשפט נעתר פעם אחר פעם לבקשות המערערים לדחיית מועד שמיעת הערעור מטעמים שונים ואף לבקשת דחייה מטעם המדינה. הערעור נשמע ביום 2.1.23 וביום 30.1.23 נדחו הערעורים.

3.    במעמד הקראת פסק הדין נעתר בית המשפט לבקשת בא כוחם של המבקשים, עו"ד עירוני, לדחיית ההתייצבות לריצוי עונש המאסר ב- 30 ימים. נקבע כי על המבקשים להתייצב לנשיאת עונשם ביום 1.3.23.

4.    ביום 26.2.23 הוגשה לתיק בית המשפט "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע עונש מאסר". לטענת בא כוח המבקשים, עו"ד עטרי, "המבקשים מתעתדים להגיש בתחילת השבוע הקרוב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט הנכבד". בהתאם לכך, ועל מנת שלא ליצור "סד זמנים עבור בית המשפט העליון", נתבקש בית המשפט לדחות את מועד התייצבות המבקשים לריצוי עונש המאסר בפועל, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

5.    ביום 27.2.23 הוגשה לתיק בית המשפט "בקשה בהולה למתן החלטה" במסגרתה צוין, כי "המבקשים הגישו לבית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט הנכבד (רע"פ 1664/23)". בהמשך לכך חזר בא כוח המבקשים על בקשתו לדחות את מועד התייצבות המבקשים לריצוי עונש המאסר עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה.

6.    בתגובת המדינה, שהתקבלה היום, נאמר כי "למבקשים ניתנה ארכה לצורך הליכי מיון מוקדם, ואין מקום להיעתר לבקשה... בהינתן סיכויי הבקשה".

7.    אין בידנו להיעתר לבקשה. מקום בו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, מן הדין להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל לבית המשפט העליון. דין הוא, כי "כאשר הדחייה מתבקשת במעמד גזירת הדין, תוכרע הבקשה בידי הערכאה המטילה את העונש, וכאשר הדחייה מתבקשת לאחר הגשת הערעור, נתונה ההכרעה בבקשה בידי ערכאת הערעור" (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, פס' 12 לחוות דעתה של כב' השופטת (כתוארה אז) ביניש (2000)).

8.    טרם חתימה לא נוכל שלא לציין, כי יש לתהות על הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל "ברגע האחרון". על כך כבר נאמר: "אין מקום להגשת בקשות 'בדקה התשעים', מתוך תקווה כי קוצר הזמן די יהיה בו כדי להביא לעיכוב ביצוע העונש" (רע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (29.3.2012); רע"פ 2250/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 16 (1.5.2022)).

9.    הבקשה נדחית. ההחלטה תובא לאלתר לידיעת הצדדים על-ידי המזכירות.

שי יניב, שופט, סגן הנשיא מעין בן ארי, שופטת                  דנה אמיר, שופטת

ניתנה היום, ז' אדר תשפ"ג, 28 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.