ראשית יוער כי בניגוד לנטען - ההחלטה בדבר קביעת הדיון ליום 28.1.26 בשעה 11:15 - נצפתה על ידי ב"כ המערער ביום מתן ההחלטה (20.1.26). משכך לא ברורה הטענה כי לא ניתנה לב"כ המערער הודעה מסודרת בדבר שינוי שעת הדיון. המדובר באי התייצבות של המערער ובא כוחו לדיון שנקבע בערעור - לאחר שגם בערכאה הדיונית לא התייצבו המערער ובא כוחו לדיון. למעשה, המערער מוסיף מחדל דיוני על גבי המחדל הדיוני שבגינו הוגש הערעור, ועתה מבקש להחזיר את הגלגל לאחור. אין בידי להיעתר לבקשה זו, ומצופה היה, ודאי כאשר המערער כבר המערער בהיעדרו ובקשתו לביטול פסק הדין נדחתה, כי יקפיד בעניין קלה כבחמורה, ימלא אחר החלטות בית המשפט ויתייצב לדיון במועד שנקבע. בצדק טענה המשיבה, כי ככל שמדובר ב"טעות משרדית" הרי שעל פי ההלכה הפסוקה, אין בה כדי להצדיק היעדרות מהדיון.

אף בכל הנוגע לחשש לעיוות דין, לא התרשמתי כי יש בטענות המערער כדי להטות את הכף לטובת היענות לבקשה. טענת המערער כי אחר נהג ברכב אינה מתיישבת עם טענת המערער בדיון בבית המשפט קמא ביום 4.6.25, לפיה "לאחר בדיקה - הנאשם עצמו נהג ברכב".

הבקשה נדחית לפיכך.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ו, 01 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.