עפ"ג 6896-01-26

1. בפני בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בגזר הדין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 10.12.2025 (תפ"ח 4381-12-23, סגן הנשיאה ע' קובו, השופט מ' קרשן והשופטת מ' גרינברג).

2. ביום 6.3.2025 המבקש הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק זה, אשר בוצעו כלפי אחייניתה של אשתו. בגזר הדין הנזכר בפתח הדברים הוטל על המבקש עונש מאסר בפועל של ארבע שנים (בניכוי ימי מעצרו), לצד ענישה נלווית.

3.  ביום 4.1.2026 הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, המכוון כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי. בערעורו טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא חרג ממתחם הענישה משיקולי שיקום והטיל עליו עונש מאסר בפועל חרף נסיבותיו האישיות. בצדו של הערעור הוגשה גם הבקשה שבפני, שמכוונת לעיכוב ביצועו של רכיב המאסר בפועל. הבקשה מבוססת בעיקרה על טענות שעניינן הליך הטיפול הממושך שבו מצוי המבקש, וכן על טענות הנוגעות לנסיבותיו האישיות כאדם נורמטיבי וכמי שסובל מקשיים בריאותיים שונים. המבקש מטעים כי תחילת ריצויו של מאסר בפועל היא בעלת אפקט בלתי הפיך, לפחות באופן חלקי, בהתחשב בכך שבערעור מבוקש להורות על המרת עונש המאסר בפועל לעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

4.  בתגובתה מיום 7.1.2026 מדגישה המדינה את חומרת העבירות ואת משכו של המאסר שהושת על המבקש, וטוענת כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים. בהמשך לכך, המדינה סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר.

5. הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 8.1.2026. בדיון עמדו באות-כוחו של המבקש על החשש שהתחלת ריצויו של עונש המאסר בפועל תגדע את ההליך הטיפולי הממושך והמוצלח שבו הוא מצוי. כמו כן, הן הוסיפו ופירטו ביחס לנסיבותיו האישיות. מנגד, באת-כוח המדינה הטעימה כי סיכויי הערעור נמוכים מאד, וכי נודעת חשיבות לכך שהמערער יתחיל בריצוי עונשו, עניין שיש לו משמעות גם מבחינת התהליך שעוברת נפגעת העבירה (אשר נכחה אף היא בדיון יחד עם אמה).

6. לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה כי אין מנוס מדחיית הבקשה. העבירות שבהן הורשע המבקש הן חמורות מאד, כך שנקודת המוצא היא הטלת עונש מאסר בפועל. בנסיבות אלה, אין די בטענה שהתחלת ריצויו של מאסר בפועל תגרום לשינוי מצב כדי לסטות מברירת המחדל שלפיה הגשת ערעור אינה מהווה עילה לעיכוב ביצועו של גזר דין (ראו למשל: ע"פ 9479-08-24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 ‏(‏18.8.2024‏)‏‏). באות-כוחו של המבקש אכן הפנו להחלטות שבהן עוכב עונש מאסר בפועל, ובהן גם להחלטתי בע"פ 5813/16 סמכה נ' מדינת ישראל (4.8.2016). אולם, בשים לב לעבירות החמורות שבהן הורשע המבקש, כמו גם לתקופת המאסר שנגזרה עליו, אינני סבורה כי יש בהחלטות אלה כדי לשנות ממסקנתי. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי אף בהחלטתי האמורה ציינתי כך: "חשוב להדגיש, כי לא בכל מקרה שבו מערער יעלה טענה בדבר ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות יהיה זה מוצדק לעכב את ביצוע העונש שנגזר עליו" (שם, פסקה 11).

7. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש יתייצב אפוא לריצוי עונש המאסר ביום 15.2.2026 עד השעה 10:00 בבימ"ר הדרים, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם אגף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ו (14 ינואר 2026).