לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ביאלין אלעזר) מיום 23.4.2025 בת"פ 27981-12-20.

רקע עובדתי

1.  המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון רכב ונהיגה ברכב ללא ביטוח. מן העובדות שבהן הודה המערער עולה כי הוא עבד בפינוי אשפה בעיר בית שמש, וקשר עם שלושה נאשמים נוספים לגנוב משאית פינוי ששימשה במהלך עבודתו. ביום 15.10.2020, לאחר סיום משמרתו ובמעורבות מי מן הנאשמים הנוספים כמפורט בכתב האישום, הגיע המערער אל המשאית, הניע אותה באמצעות מפתח ששכפלו הנאשמים מראש, ונהג בה אל העיר חברון, כששניים מן הנאשמים הנוספים נוסעים לפניו ומובילים אותו. הנהיגה הייתה ללא רישיון נהיגה מתאים וללא ביטוח רכב, ובהגיעו לתוך חברון אף ניתק המערער את מכשיר האיתוראן של המשאית.

2.  הליך גזירת הדין בעניינו של המערער התארך, בין היתר בשל מאסר ממושך שריצה בגין עבירה נוספת שביצע תוך כדי ניהול ההליך, כפי שיפורט להלן.

3.  לאורך התקופה הוגשו בעניינו של המערער מספר תסקירים מטעם שירות מבחן. מן התסקירים עלה, בין היתר, כי המערער סבל ממצב נפשי מורכב, והוא התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן. בתסקיר האחרון מיום 29.1.2025 צוין עוד כי במהלך ריצוי המאסר בגין העבירה הנוספת היה המערער בקשר עם העובדת הסוציאלית בשירות בתי הסוהר, אך לא היה מעוניין להשתלב בתהליך טיפולי. המערער אף סירב להשתלב בתהליך כזה לאחר שחרורו, וכן טען שכלל לא ביצע את העבירות שבהן הודה. כמו כן הוצג לשירות המבחן אבחון פסיכו-דיאגנוסטי פרטי, שהמליץ להפנות את המערער לוועדה הרלוונטית לבחינת קיומה של מוגבלות שכלית התפתחותית אצלו. במכלול, המליץ שירות המבחן להטיל על המערער "ענישה מוחשית", כלשונו, אשר תשמש גם לצורך הרתעה.

4.  לעניין מעורבות נוספת בפלילים מצד המערער יצוין כי למערער הרשעה בשתי עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שביצע בשנת 2016, שבעקבותיהן ריצה 9 חודשי מאסר בפועל. כמו כן ביום 9.5.2022, בעוד ההליך מושא הערעור מתנהל, ביצע המערער עבירה של סחר בנשק. המערער הורשע בעבירה זו, ותחילה נגזרו עליו 32 חודשי מאסר בפועל (ולצדם עונשים נוספים), אולם בית המשפט העליון הקל בעונש והעמידו על 26 חודשי מאסר. ביסוד ההקלה עמדו הן טעמים של אחידות ענישה והן "מצבו הקוגניטיבי הירוד [של המערער] כפי שהוא משתקף באבחון פסיכו-דיאגנוסטי שהוגש מטעמו לאחרונה..." (ע"פ 8/24).

גזר הדין מושא הערעור

5.  בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם למעשהו של המערער נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש המתאים למערער בתוך המתחם שקל בית משפט קמא את הודאתו של המערער, את נסיבות חייו הקשות, את עברו הפלילי, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ואת עמדת שירות המבחן. חרף הנסיבות לחומרה, ובראשן מעורבות המערער בפלילים, בית המשפט קבע כי העונש המתאים לו מצוי ברף התחתון של המתחם, וזאת, בין היתר, על רקע מצבו הקוגניטיבי העולה מן האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי.

6.  בהתאם, בית משפט קמא הטיל על המערער 12 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה; קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו; התחייבות להימנע מעבירה; פסילת רישיון לארבעה חודשים; ופסילה על תנאי.

7.  על גזר דין זה, הגיש המערער את הערעור שלפנינו.

הערעור

8.  בנימוקי הערעור העלה בא כוח המערער שלל טענות נגד גזר הדין. בין היתר נטען כי המערער מתמודד במהלך השנים עם מצוקה נפשית עמוקה ורקע חיים מורכב; כי בית משפט קמא סטה מרף הענישה המקובל; כי היה על בית משפט קמא ליתן משקל משמעותי יותר לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער; כי בית משפט קמא שגה בהבנת המלצת שירות המבחן; כי ראוי היה שבית המשפט יחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום; כי בית משפט קמא שגה כשלא ייחס משקל ראוי להודאת המערער; כי נכון היה שנסיבותיו האישיות ומצבו הנפשי של המערער יישקלו בעת קביעת המתחם; כי לא היה מקום לשליחת המערער למאסר מאחורי סורג ובריח; כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי למצבו הנפשי של המערער; וכי בית משפט קמא טעה כשלא קבע שהמערער היה "איש קש" בביצוע המעשים.

9.  בדיון הדגיש בא כוח המערער כי לשיטתו היה על בית המשפט להמתין עד מיצוי בחינת מצבו של המערער נוכח האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי בעניינו.

דיון והכרעה

10.  לטעמנו דין הערעור להידחות.

11.  מרבית טיעוני בא כוח המערער נועדו לבסס את טענתו כאילו בית משפט קמא לא נתן משקל מספק למצבו המורכב של המערער ולנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. איננו סבורים שיש לקבל את הטענה.

בית המשפט התייחס במפורש למצבו של המערער, לרבות זה העולה מן האבחון הפסיכו-דיאגנוסטי מטעמו, ובצדק נתן לו משקל לא מבוטל. מצב זה היה אחד הטעמים המרכזיים שהביאו את בית המשפט להטיל על המערער עונש המצוי ברף התחתון של המתחם שקבע. ברי כי אילולא אותו מצב, היה מקום להטיל על המערער עונש הממוקם גבוה יותר במתחם. כך נוכח מעורבות המערער בפלילים, לרבות בעבירה חמורה של סחר בנשק תוך כדי ניהול ההליך מושא הערעור; כך נוכח מידת קבלת האחריות המוגבלת מצדו, נוכח דבריו בפני שירות המבחן; כך נוכח העדר המוטיבציה שלו לעבור תהליך טיפולי, למרות הזדמנויות שניתנו לו; וכך נוכח הסיכון להישנות עבירות דומות מצדו, שעליו עמד שירות המבחן. לא בכדי שירות המבחן עצמו המליץ להטיל על המערער "ענישה מוחשית".

12.  איננו סבורים שהיה על בית משפט קמא ליתן למצבו של המערער משקל רב יותר. בכל מקרה, גם מבלי לקבוע מסמרות בנוגע למתחם העונש ההולם שנקבע, לטעמנו העונש שהוטל על המערער בסופו של יום מאזן נכונה בין מכלול נסיבות העניין, ובכללן מצבו המורכב; אינו על הצד המחמיר; ואינו מקים עילה להתערבות של ערכאת הערעור.

13.  נבהיר כי על רקע האמור בתסקירי שירות המבחן ועל רקע מעורבותו הנוספת של המערער בפלילים, לא ניתן לראות בו כמי שהחל בתהליך חיובי של שיקום כפי שהשתמע מטיעוני בא כוחו. כמו כן הטענה כי המערער לא היה מעורב בתכנון המוקדם של המעשה וכי הוא "איש קש" בלבד אינה עולה בקנה אחד עם העובדות שבהן הודה ועם הרשעתו בעבירה של קשירת קשר לפשע.

14.  לבסוף, לא מצאנו שנפל פגם כלשהו בהחלטת בית משפט קמא לגזור את הדין ולא להמתין המתנה נוספת. זאת בשים לב לחומר שהוצג לפני בית המשפט; לחומר שהוצג לפנינו; להתמשכותו הכוללת של ההליך; ולסירובו העקבי של המערער להשתלב בתהליך טיפולי.

15.  הערעור נדחה אפוא.

16.  המערער יתייצב לצורך ריצוי מאסרו ביום 20.11.2025 עד השעה 10:00 במתקן הכליאה ניצן או בכל מתקן אחר שעליו יורה לו שירות בתי הסוהר, כשהוא מצויד בתעודת זהות או דרכון. המערער יוכל ליצור קשר עם שירות בתי הסוהר לצורך תהליך של מיון מוקדם, באמצעות הטלפון (074-7831077, 074-7831078) או הדוא"ל (MaasarN@jps.gov.il).

17.  ניתן לבקש לערער על פסק הדין בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"ו, 20 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.