עפ"א (חיפה) 72985-12-25 – וליד ביאדסה נ' מדינת ישראל – הרשות לאכיפה במקרקעין
|
עפ"א (חיפה) 72985-12-25 - וליד ביאדסה נ' מדינת ישראל - הרשות לאכיפה במקרקעיןמחוזי חיפה עפ"א (חיפה) 72985-12-25 וליד ביאדסה נ ג ד מדינת ישראל - הרשות לאכיפה במקרקעין בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים [03.02.2026] כבוד השופט זיו אריאלי פסק דין
1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 23.12.25, במסגרתה נעתר לבקשת המשיבה, והאריך את המועד לביצוע צו ההריסה המנהלי מושא הבקשה, וזאת עד ליום 19.3.26 [בצה"מ 18084-03-25].
רקע וטענות הצדדים
2. בתמצית: ביום 26.2.25 ניתן צו הריסה מנהלי ביחס לעבודות אסורות שבוצעו באדמות באקה אל גרביה, במקרקעין הידועים כגוש 8765 חלקה 6, נ.צ. 202671/70284 [להלן: המקרקעין]. העבודות האסורות במקרקעין כללו הקמת מבנה שלד בשטח כ- 153 שאינו מאוכלס, וכן מבנה יביל בשטח כ- 15 מ"ר.
3. ביום 7.3.25 הגיש המערער בקשה לביטול צו ההריסה. במסגרת בקשתו העלה המערער מספר טענות, לרבות פגם בהליך ההתייעצות, חוסר סבירות במתן הצו, וכן העלה טענת שיהוי. ביום 4.4.25 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה. דיון התקיים ביום 22.5.25, ובמסגרתו העידו המערער ומפקח מטעם המשיבה. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, וביום 12.10.25 ניתנה החלטה מנומקת, הדוחה את בקשת המערער.
4. על החלטת בית המשפט קמא הגיש המערער הודעת ערעור [עפ"א 13080-10-25]. דיון בערעור נקבע ליום 23.12.25. ביום 21.12.25 הגיש המערער בקשה למחיקת הערעור. בבקשה נטען כי תוקף צו ההריסה פקע ביום 18.12.25, ומשכך הערעור נעדר כל נפקות מעשית. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מחיקת הערעור וביטול הדיון שנקבע.
|
|
|
5. עוד בטרם נמחק הערעור בעפ"א 13080-10-25 הנ"ל, הגישה המשיבה ביום 4.12.25 בקשה לבית המשפט קמא, בו ביקשה להאריך את ה לביצוע צו ההריסה המנהלי. במסגרת הבקשה נטען כי נמנע מהמשיבה לבצע את הצו שכן לא עלה בידה לקבל סיוע ממשטרת ישראל לביצועו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה, נוכח קיומו של ערעור תלוי ועומד [הכוונה לעפ"א 13080-10-25]. נקבע בנוסף כי ככל שמדובר בבקשה אשר תוצאתה עשויה להשפיע על עצם הצורך לדון בערעור, הרי שראוי כי המשיבה תפנה בעניין זה לערכאת הערעור.
6. ביום 21.12.25, ולאחר שניתן פסק הדין המורה על מחיקת הערעור בעפ"א 13080-10-25 הנ"ל, הגישה המשיבה בקשה חוזרת להארכת מועד לביצוע צו ההריסה המנהלי. בין היתר עדכנה המשיבה כי המערער משך את ערעורו בנימוק כי צו ההריסה פקע. המשיבה הבהירה כי לשיטתה, לבית המשפט מסורה הסמכות להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה, וזאת גם לאחר שהמועד לביצועו חלף. נטען, כי נוכח משיכת הערעור - צו ההריסה הפך לחלוט, ולא עומדות למערער טענות כנגד הצו.
7. בהחלטתו מיום 23.12.25 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיבה והאריך את המועד לביצוע צו ההריסה המנהלי עד יו ם19.3.26. נקבע, כי הוצאת צו ההריסה אל הפועל בד בבד לקיום הליך הערעור - הייתה "בלתי ראויה". על כן, משהערעור הסתיים הרי שהוסר זיז הבלימה, הערעור אינו מציב יותר קושי על ביצוע הצו, ויש מקום לאפשר למשיבה לבצעו. עוד קבע בית המשפט קמא כי ניתן להאריך את תוקף צו ההריסה המנהלי גם לאחר שזה חלף, ובלבד שקיימת סיבה עניינית לאי ביצוע הצו במועד. בענייננו, קיימות סיבות ענייניות בגינן לא בוצע הצו במועד, ועל כן נעתר בית המשפט קמא לבקשה.
מכאן הערעור.
8. לטענת המערער, בקשת המשיבה מיום 21.12.25 אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק התכנון והבניה ובתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי). הבקשה הוגשה באיחור, ללא תצהיר מפורט, תוך הסתמכות על טענות כלליות בדבר "מניעה משטרתית" ומבלי שצורף תיעוד או אסמכתא לפניית המשיבה למשטרת ישראל. למרות זאת בית המשפט נעתר לבקשה מבלי לקיים דיון ומבלי לקבוע כי אין צורך בדיון. למעשה, ההחלטה ניתנה מבלי שהתקבלה עמדת המערער - אף זאת בניגוד לדרישת המחוקק.
9. בתשובתה בכתב הבהירה המשיבה, כי לשיטתה, המערער משך את ערעורו בעפ"א 13080-10-25 הנ"ל מתוך נקודת מוצא שגויה לפיה ככל שצו ההריסה לא בוצעה במהלך התקופה שקצב בית המשפט - הרי שהוא פקע, ואין עוד כל אפשרות לבצעו או להאריך את המועד לביצועו לאחר אותו מועד. נטען כי על פי הפסיקה, ניתן להגיש בקשה להארכת תוקף צו ההריסה - גם בחלוף המועד לביצועו.
10. לטענת המשיבה - החלטת בית המשפט קמא נכונה ומוצדקת. ייתכנו מקרים בהם קיים הכרח בקבלת סיוע משטרתי לביצוע הצו, ומקום בו היעדר זמינות של המשטרה במתן הסיוע - יהיה בכך כדי להקים טעם מספיק להארכת מועד לביצוע הצו. לבית המשפט הוגש תצהירו של מנהל המרחב אשר הסביר כי לא ניתן היה לקבל סיוע משטרתי בביצוע הצו. מכאן שבית המשפט קמא צדק עת נעתר לבקשת המשיבה והאריך את המועד לביצועו של צו ההריסה. |
|
|
11. נטען, כי המערער לא נפגע מהחלטת בית המשפט ומכך שלא נשמעה עמדתו. הוא היה מיוצג במסגרת ההליך בעפ"א 13080-10-25, ונטל סיכון מחושב עת החליט למשוך את ערעורו. בנוסף, הבקשה להארכת מועד לביצוע הצו הומצאה למשרדי ב"כ המשיב, וההחלטה בבקשה ניתנה בחלוף 3 ימים, מבלי שהוגשה כל תגובה מטעם המערער. עוד נטען כי במסגרת בקשתה להארכת המועד לביצוע הצו הובאה בקשת המערער למחוק את הערעור בעפ"א 13080-10-25 הנ"ל, וניתן לראות בבקשה זו כעמדה לבקשת המשיבה להארכת מועד.
12. ביום 1.2.26 התקיים דיון, במהלכו חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם.
דיון והכרעה
13. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהורות על החזרת הדיון לבית המשפט קמא.
14. על בקשות המשיבה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה המנהלי - חולשות ההוראות שנקבעו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 [להלן: התקנות]. תקנות אלו קובעות את הנוסח בו תוגש בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי, את המועד להגשת הבקשה (סעיף 2(א)(2) לתקנות), את המסמכים שיש לצרף לבקשה, את הצורך בצירוף תצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיס הבקשה. עוד קובעת תקנה 4(א) לתקנות הנ"ל, כי יש להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע צו "לבית המשפט שדן בבקשה לביטול צו, ככל שהוגשה, ותצורף לה תגובה בכתב של המשיב לבקשה". בית המשפט רשאי להכריע בבקשה, בהחלטה מנומקת, ככל שסבר כי היא אינה מצריכה דיון בכתב.
15. סעיף 6 לתקנות הנ"ל קובע כי בית המשפט לא ידון בבקשה אשר לא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. בכך הביע מתקין התקנות את עמדתו בדבר החשיבות שיש לייחס לאופן הגשת הבקשה, שמירה על המועדים הקבועים בה והמסמכים שיש לצרף לבקשה. ככלל, אין להתיר חריגה מהגשת בקשות באופן הקבוע בתקנות, שכן בהקפדה על האמור בתקנות אלו - יש כדי להבטיח שמירה על זכויותיהם הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין.
16. המשיבה לא עמדה בחובות המוטלות עליה בהגשת שתי הבקשות להארכת מועד - הן הבקשה שהוגשה ביום 4.12.25 וביתר שאת בבקשה שהוגשה ביום 21.12.25.
17. הבקשה מיום 4.12.25 הוגשה ללא קבלת תגובתו של המערער לבקשה. בפי המשיבה אין כל הסבר למחדל זה. בנוסף - לבקשה צורף תצהיר של מר רז אשכנזי, סגן מנהל מחוז צפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה במחוז צפון. הלה ציין בתצהירו כי פנה למשטרת ישראל בבקשה לקבלת סיוע לביצוע צו ההריסה - אך נמסר לו כי בשל תקלה טכנית הבקשה לא הועברה מהיחידה הארצית אל היחידה הרלבנטית במחוז. התצהיר אינו מפרט מתי בוצעה הפניה למשטרה, ואין כל תיעוד של התכתבות או של תשובת המשטרה. |
|
|
18. הבקשה מיום 21.12.25 - הוגשה ללא קבלת תגובתו של המערער לבקשה, ואף הפעם אין בפי המשיבה כל הסבר למחדל זה. גם לבקשה זו צורף אותו תצהיר של מר רז אשכנזי, ובנוסף - צורפה בקשת המערער למחיקת הערעור.
19. במצב דברים זה, מצופה היה כי בית המשפט קמא יעמוד על קבלת עמדתו של המערער, כמתחייב על פי התקנות. איני סבור כי בית המשפט מחויב היה להורות על מחיקת הבקשות, שכן סעיף 6 לתקנות מסמיך את בית המשפט לקבל לטיפול בבקשות שאינן עומדות בתנאים הקבועים בתקנות, ובלבד שנימק את החלטתו לעשות כן. אלא שבהחלטת בית המשפט קמא אין כל התייחסות לכך שהבקשות הוגשו מבלי שצורפה להן עמדת המערער. אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי יש לראות את בקשת המערער למחיקת הערעור בעפ"א 13080-10-25 כתגובה לבקשה להארכת מועד. המדובר בשני נושאים נפרדים - כפי שאף טענה המשיבה עצמה, בתגובתה לערעור שלפניי.
20. אדגיש: בית המשפט קמא מוסמך כמובן ליתן את החלטתו ללא דיון, אולם קבלת החלטה ללא עמדה של המערער - פוגעת בזכויותיו המהותיות במסגרת ההליך.
21. עוד אוסיף, כמעט בבחינת למעלה מן הצורך, כי לטעמי הנמקת בית המשפט קמא את החלטתו מיום 23.12.25 - חסרה. נקבע, כי קיימות סיבות ענייניות בגינן צו ההריסה לא בוצע במועד. ואולם, אין בהחלטה כל התייחסות או קביעת עמדה באשר לסיבות שהביאו להגשת הבקשה, בראש ובראשונה אותה "תקלה טכנית" נטענת, כמפורט בתצהירו של מר אשכנזי. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני קובע כל עמדה בעניין זה, אך ראוי היה כי הדבר יתברר - בין אם בתצהיר מפורט של מר אשכנזי, ובין אם בדיון בבית המשפט קמא.
22. מכל מקום, סבורני כי ראוי לשמור ולהקפיד על אופן הגשת בקשות להארכת מועד לביצוע צו הריסה, לרבות ובמיוחד קבלת הצד שכנגד. משלא נעשה הדבר, אין מנוס אלא להחזיר את ההליך לבית המשפט קמא, על מנת שהמשיבה תגיש בקשה מפורטת ומנומקת, בהתאם לתקנות ולהוראות הדין. בית המשפט קמא יקבע דיון בבקשה או ייתן החלטתו ללא צורך בקיום דיון - הכל לפי הסמכות ושיקול הדעת המסורים לו בתקנה 4 לתקנות.
המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ו, 03 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.
|
