עמ"ת 792-12-25

לפניי ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 30.11.2025 במ"ת 8514-04-25, בה הורה על המרת מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים שקבע.

1. ביום 3.4.2025 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד המשיב, קטין בן 16 המצוי על הרצף האוטיסטי, המייחס לו חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין, עבירות לפי סעיפים 329(א)(1) ו-186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה. על פי האמור בכתב האישום, ביום 24.3.2025 בשעות הלילה, דקר המשיב אדם, ללא היכרות מוקדמת עמו, בידו השמאלית ומתחת לחזהו באמצעות סכין שנשא על גופו - באופן שהביא לניתוחו ולאשפוזו.

2. בד בבד עם כתב האישום, הגישה העוררת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי (השופטת נ' חקלאי) על עריכת תסקיר מעצר בעניינו לשם מציאת חלופת מעצר ההולמת את נסיבותיו, תוך שצוינה הסכמת בא-כוחו לקיומן של ראיות לכאורה, נכון לשלב זה של הדיון.

3. בהמשך, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי בשאלת אחריותו וכשירותו של המשיב לעמוד לדין, וזאת בין היתר כדי לאפשר לשירות המבחן לגבש את המלצתו לחלופה. משהתבוששה הגשת חוות הדעת, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 23.4.2025, כי לאחר שהמשיב היה נתון במעצר משך חודש ימים; בהינתן שחלופת המעצר לא נפסלה על-ידי שירות המבחן לנוער ואף ניתנה חוות דעת ממונה לעניין ישימות הפיקוח האלקטרוני;ולרקע הוראות סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) - יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני; זאת, תחת פיקוחם של אביו, דודו וגיסתו לסירוגין, בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטה. להשלמת התמונה יצוין כי חוות הדעת הפסיכיאטרית הוגשה ביום 27.4.2025, ומסקנתה הייתה, כי המשיב כשיר לעמוד לדין אך בעת ביצוע המעשים לא היה אחראי למעשיו. על מסקנה אחרונה זו חולקת העוררת.

4. המשיב שהה בבית אביו בפיקוח אלקטרוני במשך שבעה חודשים. שירות המבחן לנוער הגיש תסקירים בעניינו מעת לעת, ומצא כי יש לשלבו במסגרת חוץ ביתית טיפולית, ובפרט בפנימיית "בני ארזים". ביום 30.10.2025, בטרם נקלט למסגרת, ולרקע שיחה שקוימה עם האב ימים ספורים קודם לכן, הוגש תסקיר נוסף מטעם שירות המבחן, בגדרו נטען כי עקב חששות לשלומו שהציף האב בשל איומים מצד בנו, "מעצר באיזוק בבית אביו אינו תואם את צרכיו [של המשיב] ואף אינו מאיין את מסוכנותו". בנסיבות אלה נמסר, כי אין בידו של שירות המבחן להציע חלופת מעצר נוספת עד לקליטתו של המשיב בפנימיית "בני ארזים", אשר בהתאם למידע שנתקבל מן הפנימייה, כרוכה בהמתנה של כחצי שנה.

5. בהמשך לכך, הגישה העוררת ביום 4.11.2025 לבית המשפט המחוזי, בקשה לעיון חוזר בהחלטה המורה על מעצרו של המשיב במתכונת של פיקוח אלקטרוני. בבקשה עתרה להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים, ולחלופין עד להעברתו לפנימיית "בני ארזים" או למסגרת אחרת התואמת את צרכיו. זאת, בשל "המסוכנות המוגברת הנשקפת ממנו, הן לציבור והן למפקחיו", ולנוכח "חשש ממשי לשלומם וביטחונם של המפקחים". בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, תוך שקבע כי בשלב זה, אין מנוס מלהורות על מעצר המשיב מאחורי סורג ובריח עד למתן החלטה אחרת. בד בבד הורה על החשת שילובו של המשיב בחלופה מוסדית התואמת את צרכיו.

6. בחלוף כחודש ימים, משטרם נקבע מועד לקליטתו בפנימיית "בני ארזים", ובגדר דיון שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי ביום 30.11.2025, התבקש שחרורו של המשיב, ולחלופין השבתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, הפעם תחת פיקוחם של בן דודו של המשיב ובת זוגו. בהחלטה שניתנה בתום הדיון - עליה נסוב הערר שלפניי - הכריע בית המשפט המחוזי כי לנוכח הוראות סעיף 10א לחוק הנוער לפיהן אין להורות על מעצרו של קטין בנקל; היות שהמשיב שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני אצל אביו משך שבעה חודשים; ובהעדר חלופה מוסדית או צפי למועד קליטתו בפנימיית "בני ארזים" - יש להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני כמתווה זמני עד למועד קליטתו בפנימייה. בהתאם, הורה על העברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, תחת פיקוחם של בן דודו ובת זוגו, ובכפוף לתנאים שפורטו בהחלטתו.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. יצוין, כי ביצוע ההחלטה עוכב על-ידי בית המשפט המחוזי לנוער לצורך הגשת הערר, ותוקף העיכוב הוארך על-ידי עד למתן החלטה בערר המדינה.

7. בגדר הערר, עומדת המדינה על כך שאביו של המשיב "[]פנה לעזרת בית המשפט שהמשיב לא יהיה בחלופה בבית אלא במסגרת"; כי למפקחים שנקבעו, בן דודו של המשיב ובת זוגו, אין היכרות מספקת עמו; וכי המקום המתאים למשיב ולמצבו הוא פנימיית "בני ארזים". לצד זאת נטען, כי "לא ידוע מתי יתפנה מקום בחלופה המוסדית, הגם שנאמר כי המשיב עומד בראש רשימת ההמתנה להיקלט בפנימייה". העוררת הדגישה כי היא מכירה בכך שמדובר בקטין שמצבו מורכב, אך עמדה על טענתה כי המסוכנות הנשקפת ממנו מחייבת השמתו במקום אשר יגן על הציבור מפניו. בנסיבות אלה נטען, כי בית המשפט המחוזי לנוער שגה עת העביר את המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, "שאינה נותנת כל מענה למסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ולמצבו המורכב"; מסוכנות אשר נשקפת "כלפי כולי עלמא ובכלל זה גם כלפי מפקחיו". לפיכך, התבקש להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח, עד אשר יתפנה עבורו מקום בפנימיית "בני ארזים".

8. בא-כוח המשיב טען מנגד כי מקומו של הקטין, נער על הרצף האוטיסטי שאיבד את אמו לאחרונה, אשר לא הפר את תנאי הפיקוח האלקטרוני במשך שבעת החודשים בהם פיקח עליו אביו - אינו מאחורי סורג ובריח, ולפיכך אין לקבל את ערר המדינה. ברקע הדברים, הזכיר בא-כוח המשיב גם את מסקנת חוות הדעת הפסיכיאטרית, הקובעת כי המשיב אינו אחראי למיוחס לו. אביו של המשיב, שבעקבות שיחתו עם שירות המבחן נעצר המשיב, קבל לפניי כי "אנחנו דיברנו עם קצינת המבחן שתדאג לו למסגרת, והיא דאגה לו לבית סוהר". כן הצהיר, בשלוש הזדמנויות שונות, כי חרף האמור בתסקירי שירות המבחן, הוא אינו חושש מפגיעת בנו; וכי הוא מסוגל ומוכן לפקח על בנו כפי שעשה כל חייו, וכפי שעשה בשבעת החודשים בהם היה המשיב נתון לפיקוחו.

9. לאחר שעיינתי בערר ובנספחיו, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת דברי אביו של המשיב וכן את המשיב עצמו, ראיתי לדחות את הערר.

10.  כידוע, נקודת המוצא בעניינו של קטין היא כי אין להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח עד לסיום משפטו, אלא "כמוצא אחרון" (בש"פ 3313/19 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 15 (19.5.2019)). ככל שניתן להבטיח את שלום הציבור ואת תקינות ההליך הפלילי בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה - הרי שיש לנקוט בדרך זו (וראו סעיף 10א לחוק הנוער). בהתאם, בעניינם של קטינים יש לבחון בהקפדה יתירה האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה; וזאת, לנוכח השפעות המעצר על קטין העלולות להיות הרסניות (בש"פ 5375/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (17.7.2012); בש"פ 7265/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (8.11.2021)). לדברים אלה משנה תוקף מקום בו מוסכם על הכל כי המקום הראוי לו לקטין הוא מסגרת חוץ-ביתית שיקומית, אך זו נמנעת ממנו חודשים ארוכים מטעמים של מצוקת מקום (ראו בש"פ 9222/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.1.20213)).

11.  בענייננו, אין מדובר רק בקטין, אלא בקטין בעל צרכים מיוחדים, מאפיין המעצים את הנזקים הפוטנציאליים הצפויים לו ממעצר מאחורי סורג ובריח. אין חולק כי המקום הראוי למשיב לעת הזו הוא פנימיית "בני ארזים", מקום שיהווה מסגרת מתאימה לצרכיו הייחודיים - אולם קליטתו שם אינה אפשרית בשלב זה בשל מחסור במקומות פנויים. במאמר מוסגר יצוין כי מדובר במצב המעלה קושי ממשי, אשר בית משפט זה התריע לא אחת על השלכותיו הקשות (ראו למשל שם, בפסקה 9). במצב דברים זה, ראה בית המשפט המחוזי לבכר חלופה שביכולתה ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המשיב, היא מעצרו בפיקוח אלקטרוני, עד אשר יימצא לו מקום בפנימיית "בני ארזים" או במסגרת אחרת המתאימה לצרכיו. לא ראיתי להתערב במסקנה זו (להוציא בכל הנוגע למקום הפיקוח והמפקחים, כפי שיפורט בהמשך). לעניין זה יש להתחשב בעובדה שלא קיים נכון להיום צפי קונקרטי למועד שילובו במסגרת חוץ ביתית; כמו גם במסקנות חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו. לרקע כל אלה, ובשים לב לכך שהמשיב מצוי היה בפיקוח אלקטרוני במשך שבעה חודשים ארוכים, ללא הפרה - וזאת גם לאחר שנפתחו לו חלונות התאווררות שונים במספר הזדמנויות - לא ראיתי כאמור טעם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

12.  אוסיף כי לכתחילה, הקשיים שהציף אביו של המשיב בשיחתו עם שירות המבחן, בה ציין כי חש מאוים על-ידי בנו - הם שהביאו למעצרו מאחורי סורג ובריח לאחר תקופה ארוכה בה היה עצור בפיקוח אלקטרוני. דומה כי עובדה זו, היא שהובילה את בית המשפט המחוזי לנוער להורות כי בן דודו של המשיב ובת זוגו ישמשו כמפקחיו. אכן, האב שיתף את שירות המבחן בקשיים שחווה במהלך התקופה בה פיקח על המשיב. עם זאת הבהיר, כי שיחתו עם שירות המבחן התקיימה עקב רצונו לקדם את שילוב בנו במסגרת המתאימה לצרכיו - כאשר בית המעצר ודאי אינו עונה לתנאי זה. עוד הצהיר שביכולתו לפקח על המשיב כפי שעשה בעבר וכי אינו חושש לשלומו. למעשה, אף באת-כוח המדינה לא חלקה על כך שככל שיוחלט על העברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, עדיף שהדבר ייעשה תחת פיקוח אביו.

13.  אשר על כן, אני מורה על דחיית הערר. לצד זאת, אני מורה כי המשיב יועבר למעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני בבית אביו, בפיקוחו של אביו ומפקחים נוספים שזהותם תיקבע על-ידי בית המשפט המחוזי - וזאת עד לקליטתו בפנימיית "בני ארזים" או במסגרת אחרת התואמת לצרכיו. בכפוף לתיקון האמור, תעמוד החלטת בית המשפט המחוזי על כל תנאיה, על כנה. שירות המבחן מתבקש לפעול להחשת שילובו של המשיב במסגרת הדרושה לו.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ו (03 דצמבר 2025).