עמ"ת 50763-01-26

1. לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל), אשר ניתנה ביום 5.1.2026 במ"ת 26769-04-25, במסגרתה הורה בית המשפט על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים אשר מתנהלים נגדו ונגד נאשמים נוספים בתפ"ח (מחוזי מרכז-לוד) 26694-04-25 (להלן: ההליך העיקרי).

2. ביום 10.4.2025 הוגש כתב אישום בגדרי ההליך העיקרי אשר מייחס לעורר את העבירות הבאות: סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה, עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק; הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שנעשתה עסקה, ובמטרה להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיפים 117(ב)(3) ו-117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (ריבוי עבירות); עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (ריבוי עבירות); עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות אחרות, במזיד ובמטרה להתחמק מתשלום מס, עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; מעשה מרמה או תחבולה, עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה. עוד מואשם העורר בעבירות לפי סעיפים 117(ב)(1), 117(ב)(3), 117(ב)(5), 117(ב)(6), ו-117(ב1) לחוק מס ערך מוסף.

3. על פי המתואר בכתב האישום, העורר פעל יחד עם אחרים, בהם לטיף אבו-לטיף וויקטור עטיה, לסחיטת היזם יצחק תשובה (להלן: המתלונן י' תשובה) תוך ניצול "מוניטין עברייני" של ארגון הפשיעה אבו-לטיף. מעשי הסחיטה, שהתרחשו בין השנים 2024-2018, אילצו את תשובה למסור לחברי הארגון ביצוע עבודות עפר, ולשלם להם סכומים נוספים מעבר למוסכם, בסכום העולה על 7,000,000 ש"ח - כספים שעברו הלבנה במטרה להסתיר את מקורם. האמור בכתב האישום נתמך בראיות לכאורה. במהלך הדיון בערר, הוגש לעיוני כתב אישום מתוקן, אשר הוגש נגד 22 נאשמים, כולל המשיב, ורשומים בו למעלה מ-600 עדי תביעה.

4. העורר, קבלן עבודות עפר, הינו בן 53 ונעדר עבר פלילי משמעותי.

5. אחרי עיון בכתובים ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות:

  א. ההליך העיקרי הוא בגדר מגה-תיק שהדיון בו עתיד להימשך זמן רב.

  ב. במצב דברים זה, מן הראוי לשקול את העברת העורר לחלופת מעצר ככל שמהלך זה אינו כרוך בסיכון של הימלטות מאימת הדין, ביצוע עבירות נוספות ושיבוש מהלכי משפט - ובפרט, השפעה פסולה על עדים.

6. לנוכח האמור, ביקשתי וקיבלתי הבהרה מאת באי-כוח המדינה כי זו תפעל במהרה לגביית עדות מוקדמת מהמתלונן י' תשובה, ותשקול העדה מוקדמת של עדי תביעה נוספים, לפי שיקול דעתה.

7. בהתבסס על הבהרה זו, וכן על החשש כי המתלונן י' תשובה או עד נוסף יירתע ממסירת עדות אמת מלאה, אם העורר ישוחרר ממעצרו לחלופת מעצר, הנני מורה כדלקמן:

  א. בתוך 90 ימים מהיום, שירות המבחן יכין ויגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר משלים אשר יתייחס לאפשרות העברתו של העורר מבית המעצר למעצר בפיקוח אלקטרוני מחוץ לכלא, בתנאים הבאים:

1)  מעצר-בית מלא, במקום המרוחק מהעיר נתניה, ללא חלונות התאווררות, בכפוף לאישורי יציאה ופתיחת החלונות אשר יאושרו מראש על ידי בית המשפט המחוזי ולצרכים רפואיים דחופים המתועדים על ידי מד"א או בית חולים.

2)  פיקוח אנושי שיתקיים 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, על ידי שני מפקחים לפחות שיאושרו על ידי בית המשפט המחוזי. בבית בו ישהה העורר לא יימצא איש פרט למפקחיו וקרובי משפחתו מהדרגה הראשונה.

3)  איסור על שימוש במחשב שמחובר לאינטרנט או לטלפון סלולרי, ועל יצירת קשר טלפוני כלשהו עם איש זולת קרובי משפחתו של העורר מהדרגה הראשונה ועורכי הדין שמייצגים אותו בהליך העיקרי.

4)  איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון וכל תעודת מעבר שברשותו בבית המשפט המחוזי.

5)  כל תנאי נוסף שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

6)  הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית אוטונומית ע"ס 400,000 ש"ח וכן התחייבות עצמית וערבות צד ג', ע"ס 600,000 ש"ח אשר תינתן ותיחתם על ידי כל אחד ממפקחי העורר. ביטחונות אלה ישמשו להבטחת תנאיה של חלופת המעצר, ללא יוצאים מן הכלל.

  ב. העורר יציע לשירות המבחן חלופת מעצר שעונה על הדרישות דלעיל ורשימת מפקחים - זאת, תוך 21 ימים מהיום.

8. אחרי הגשת התסקיר העדכני לבית המשפט המחוזי, ובכפוף לאילוצי יומנו של בית המשפט, יתקיים עיון חוזר במעצרו של העורר, ובית המשפט יחליט בו כחוכמתו, בשים לב, בין היתר, למצב דברים הקשור למסירת עדותו של המתלונן י' תשובה ולהימשכות ההליכים שלא באשמת העורר. טענותיהם וזכויותיהם של בעלי הדין תישמרנה.

9. הערר מתקבל אפוא באופן חלקי, כאמור לעיל.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ו (22 ינואר 2026).