עמ"ת 10844-01-26

1.  בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.12.2025 (מ"ת 9926-10-25, השופטת ד' כהן). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.  ביום 10.10.2025 הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי כנגד העורר וגיסו (להלן ביחד: הנאשמים) הנסב על עבירות נשק (ת"פ 9934-10-25). על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 7.9.2025 העורר יצר קשר עם אדם אחר המתגורר בעיר דהריה (להלן: המוכר) על מנת לרכוש ממנו כלי נשק. בהמשך, ביום 1.10.2025 גיסו של העורר העביר לעורר סכום של 60,000 שקלים והם נערכו לנהיגה בשני כלי רכב לצורך ביצוע התכנית שרקמו. עוד צוין בכתב האישום כי העורר הצטייד בציוד צבאי שבאמצעותו יסווה את כלי הנשק, ובהמשך קרא לאדם נוסף שהוא קטין להצטרף אליו והשלושה נסעו לדהריה. בהגיעם, העורר פגש את המוכר, שילם לו 50,000 שקלים וקיבל בתמורה רובה סער דמוי M-16 קצר כשהוא מפורק, וכן מחסנית ריקה תואמת לנשק, כוונת, "דורגלים" וסכין מתקפלת (להלן: כלי הנשק והאביזרים). הנאשמים והקטין נעצרו בדרכם חזרה, כאשר ברכב שבו נהג העורר נמצאו כלי הנשק והאביזרים ועל גופו נמצאו 9,900 שקלים במזומן.

3.  בגין האמור, בכתב האישום יוחסו לנאשמים שתי עבירות של רכישה, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה של רכישת חלק לא מהותי בנשק לפי סעיף 144(ב) לחוק זה, ועבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. המשך הדברים יעסוק בעניינו של העורר בלבד.

4.  בצדו של כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המדינה טענה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובכלל זה הודאותיו במיוחס לו בחקירות, צילומים של כלי הנשק, ותכתובות רלוונטיות לרבות תכתובות בין העורר למוכר. כמו כן, המדינה טענה כי בשל חומרת המעשים והעבירות המיוחסות לעורר קמה בעניינו עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), וכן עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק זה נוכח העובדה שמיוחסות לו עבירות בנשק חם. עוד טענה המדינה כי קמה במקרה זה גם עילת מעצר של חשש משיבוש הליכי משפט מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים.

5.  ביום 10.10.2025 הוארך מעצרו של העורר בהסכמתה של באת-כוחו, וזאת עד להחלטה אחרת (השופט י' דנינו). בהמשך, ביום 21.10.2025 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי ובמסגרתו הסכימה באת-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לצד זאת, באת-כוח העורר הצביעה על כך שמדובר במי שהוא חייל צה"ל המגיע ממשפחה נורמטיבית. היא הוסיפה והטעימה כי קיים סכסוך עמוק בין משפחתו של העורר לבין משפחה נוספת, וכי העורר קנה את כלי הנשק לצורך הגנה עצמית מבלי שהייתה לו כוונה לעשות בו שימוש. על כן, באת-כוח העורר טענה כי בנסיבות העניין יש לשחררו לחלופת מעצר, ולכל הפחות להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. בהתאם, ביום 23.10.2025 בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר (השופט נ' אבו טהה).

6.  ביום 14.12.2025 הוגש התסקיר האמור ובו צוין כי העורר נעדר עבר פלילי, כי הוא נעדר מאפיינים שוליים ואלימים וכי מעצרו מהווה "טלטלה והרתעה משמעותית" עבורו. כן הוזכר כי עובר למעצרו העורר היה חייל בשירות סדיר בצה"ל. בתסקיר הודגש כי משפחתו של העורר מתמודדת עם "סכסוך פעיל" ועל כן היה לעורר רצון להגן עליהם. לצד זאת, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות עבריינית באישומים דומים לאלו המיוחסים לעורר, נוכח תחושות של היעדר מוגנות. במסגרת עריכת התסקיר נבחנה אפשרות לחלופת מעצר בביתו של העורר, בפיקוח אמו, אחיו ואחותו. שירות המבחן העריך, בין היתר, כי הגורמים המפקחים הם חיוביים, מתפקדים ובעלי כמיהה לסייע לעורר. בסיכומו של דבר שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר למעצר בית בפיקוח בני המשפחה שהוצעו. כמו כן ניתנה המלצה לכך שיוטל עליו צו פיקוח למשך חצי שנה.

7.  ביום 18.12.2025 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי על רקע תסקיר המעצר שהוגש, ובו נשמעו טענות הצדדים. במסגרת הדיון, באת-כוח העורר שבה על עיקר טענותיה והדגישה את המלצתו החיובית של שירות המבחן ביחס לחלופת המעצר המוצעת. באת-כוח העורר טענה כי במידת הצורך ניתן לשקול חלופת מעצר מרוחקת מביתו של העורר, ולחלופין להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. מנגד, בא-כוח המדינה שב על הבקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. נטען, בין היתר, כי לעורר יוחסו עבירות נשק ועל כן, ככלל, יש להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח. בא-כוח המדינה הדגיש את החשש שהעורר יימלט מן הדין וישבש מהלכי משפט, וכן עמד על המסוכנות הנשקפת ממנו אשר גולמה גם בהערכת שירות המבחן ביחס להישנותה של התנהגות דומה בעתיד.

8.  בהחלטתו הנזכרת בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי הורה כאמור על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, חרף המלצתו של שירות המבחן (השופטת כהן). בית המשפט המחוזי ציין כי המעשים המיוחסים לעורר מצביעים על תכנון ותחכום מצדו בעת ניסיונו לרכוש את כלי הנשק וקבע כי כל אלו מלמדים על מסוכנותו הגבוהה. כן הודגשה הערכתו של שירות המבחן ביחס להישנותה של התנהגות דומה מצדו של העורר. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי העבירות שיוחסו לעורר מצדיקות, ככלל, את מעצרו מאחורי סורג ובריח, וכי בנסיבות המקרה אין הצדקה לחרוג מכלל זה.

9.  הערר שבפני נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לאמץ את המלצתו של שירות המבחן. באת כוח-העורר חזרה וטענה כי מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות המצדיקות את שחרורו לחלופת מעצר, ובהן, בין השאר, בחירתו להתגייס לצבא, גילו הצעיר והיותו נעדר עבר פלילי. כמו כן, נטען כי הוצעה חלופת מעצר נוספת ומרוחקת בפני בית המשפט המחוזי ועל כן היה עליו להורות על עריכת תסקיר מעצר משלים בעניינו של העורר לצורך בחינתה.

10. הדיון בערר התקיים בפני ביום 8.1.2026. באת-כוחו של העורר חזרה והדגישה את מאפייניו החיוביים של העורר. כמו כן, היא עמדה על כך שאין מדובר במקרה של סחר בנשק "לשמו" אלא במצב שאליו נקלע העורר כמי שחש מחויבות להגנת משפחתו הקרובה המצויה, כך נטען, בסכסוך פעיל עם משפחה אחרת. היא אף הדגישה כי תסקיר חיובי בעיקרו כמו זה שהוצג כאן הוא חריג למדי בהקשרם של נאשמים בעבירות נשק, ויש בכך כדי להדגיש ביתר שאת את ההצדקה לאמץ את המלצתו של שירות המבחן. מנגד, עמדת המדינה הייתה שדין הערר להידחות. לעמדת המדינה, לא ניתן להקל ראש ברכישת נשק על רקע סכסוך פעיל, ולמעשה אף היפוכו של דבר הוא הנכון.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות. אכן, התרשמתי לטובה מן העורר ומאורחות חייו עד כה. אולם, עבירות הנשק המיוחסות לו הן חמורות עד מאד. מדובר בין היתר ברכישה מתוכננת יחד עם אדם נוסף, של רובה סער ובמחסנית תואמת לו, על כל המשמעויות הנובעות מכך. לכך יש להוסיף את הרקע המשפחתי שפורט, אשר מהווה - כפי שגם הודגש בתסקיר שירות המבחן - גורם סיכון להישנות אותן העבירות המיוחסות לעורר. על כן, דומה שבעת הזו, וגם בשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא ההליך הפלילי בעניינו של העורר, נסיבות המקרה אינן מצדיקות חריגה מן הכלל הנטוע היטב לפיו בעבירות נשק ברירת המחדל תהיה הותרת הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח (ראו למשל: עמ"ת 49707-09-24 ברקו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (14.10.2024); עמ"ת 50374-06-25 דוויק נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (15.7.2025)).

12. סוף דבר: הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ו (14 ינואר 2026).