1

הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.      לפניי בקשה להחזרת רכב מסוג קרייזלר הנושא מספר רישוי 35-177-37 (להלן: "הרכב") אשר תפוס בידי המשטרה מיום 11.1.21. בעליו הרשום של הרכב הינה רעייתו של המבקש, הגב' אילה בת מוסלח מלאק (להלן: "הגב' מלאק").

2.      לטענת המבקש הרכב בו בוצעה העבירה מוחזק ע"י המשיבה ללא כל עילה חוקית. המבקש הפנה להתנהלות המשיבה שבתאריך 03.03.21 טענה שהרכב תפוס כמוצג, ובהמשך שינתה טעמה, וטענה שהרכב נתפס במסגרת תיק פל"א 52017/2021 שנפתח נגד הגב' מלאק בחשד שהתירה למבקש לנהוג כשהיא היא יודעת שהוא אינו מורשה לנהוג (להלן: "התיק האחר"). עוד טען שהגב' מלאק כלל לא קבלה הודעה על תפיסת הרכב, ובכל מקרה, החשד המיוחס לה אינו מקים עילה לחילוט הרכב. עוד הפנה להחלטתי מיום 01.02.21 שם נדחתה עתירת המשיבה לאיסור דיספוזיציה ברכב מהטעם, שלא הוכחה בעלותו של המבקש ברכב. בהתאם ביקש להורות על שחרור הרכב.

3.      המשיבה מתנגדת לבקשה, וטענה שהרכב נתפס מכוח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט 1969. המשיבה אישרה שהרכב נתפס במסגרת התיק האחר (צורפו חומרי החקירה וטופס תפיסת הרכב בתיק האחר), אך בכוונתה להמשיך להחזיק בו במטרה לחלטו בסיום ההליך העיקרי בתיקו של המבקש, אשר נתפס נוהג בפעם השישית ללא רישיון נהיגה. לאור כל האמור לעיל, ביקשה לדחות את הבקשה. הפנתה לפסיקה.

2

דיון הכרעה :

4.      סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט - 1969 (להלן "הפקודה") קובע כי :"...רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם".

המשיבה הצהירה כי מטרת תפיסת הרכב הינה לצורך את חילוטו במסגרת גזר הדין. בטפסים שמולאו בעקבות תפיסת הרכב, אכן צוין שמטרת התפיסה הינה "חילוט".

אין בעובדה שהרכב נתפס ב"תיק האחר" כדי לאיין את אפשרות חילוטו בתיק זה, ולו מהטעם שמדובר באותו אירוע. בהקשר זה ייאמר, שגם סעיפי הפקודה אינם מטילים מגבלה כלשהיא בהקשר זה.

5.      אמנם, בהחלטתי מיום 1.2.21 בעניין עתירת המשיבה להורות על איסור דיספוזיציה ברכב, קבעתי כי המשיבה לא הוכיחה את בעלותו של המבקש ברכב (ר' סעיפים 9-5 להחלטה מיום 1.2.21), אך מחומר החקירה ב" התיק האחר" אותו צירפה המשיבה לתגובתה, עולות תהיות לא מבוטלות בהקשר זה. כך לדוגמא, הגב' מלאק לא ידעה מהיכן בדיוק נרכש הרכב (מאעבלין משהו כזה), לא ידעה את שמו של המוכר, לא יכלה להצביע על קיומו של הסכם מכר, לא זכרה את הסכום המדויק ששילמה (מאה אלף ומשהו), ולשאלה איזה סכום היא מחזירה בכל חודש עבור קניית הרכב השיבה: "אני לא מפרטת" (ראה הודעתה מיום 12.1.21).

אציין כי אילו הדברים היו מובאים בפניי עובר למתן החלטתי מיום 1.2.21, הייתי נעתר לבקשה, ומורה על איסור דיספוזיציה ברכב.

יש בחומר החקירה שצורף לתגובת המשיבה בשילוב עם העובדה, שהמבקש הינו בעלה של הגב' מלאק עמה הוא מנהל משק בית משותף, והעובדה שנהג ברכב, כדי לבסס, ולו לכאורה, את בעלותו המשותפת של המבקש ברכב. בהקשר זה כבר נפסק לא פעם, שרישום בעלות אינו חזות הכל, ואינו קונסטיטוטיבי.

מעבר לנדרש, יש לתהות על העובדה שהמבקש (שלטענתו הוא אינו הבעלים של הרכב), הוא זה שהגיש את הרכב, ולא הגב' מלאק.

6.      מכל מקום, שאלת הבעלות תתברר לעומקה בתיק העיקרי במסגרת הליכי החילוט.

7.      יודגש, שכלל אינני פוסל את האפשרות שבית המשפט הדן בתיק העיקרי יורה על חילוט חלק מכספי מכירתו של הרכב אילו היה נותר תפוס בידי המשטרה. חומרת העבירה, ועברו התעבורתי המכביד מאוד של המבקש מקימים עילת חילוט.

3

לציין, שלמבקש כבר לא עומדת חזקת החפות לאחר שהודה וממתין לגזר דינו.

8.      עם זאת, אין בקביעה שהונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת בעלותו המשותפת של המבקש ברכב, כדי להצדיק את המשך תפיסתו של הרכב, וזאת ממספר טעמים:

ראשית, אין להתעלם מהעובדה שחילוט "מלא" של הרכב (שהינו רכב יקר יחסית) בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינה מידתית, גם בהתחשב בעברו התעבורתי המכביד מאוד של המבקש.

שנית, באמצעות רכב זה לא בוצעו בעבר עבירות תעבורה נוספות.

שלישית, הותרת הרכב תפוס בידי המשטרה פוגעת באופן משמעותי בערכו, עובדה שאינה משרתת אף גורם.

רביעית, המשך החזקתו של הרכב בידי המשטרה מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של הגב' מלאק (בעליו הרשמי של הרכב), שנזקקת לו גם מפאת נכותה.

חמישית, הרכב תפוס מזה תקופה לא מבוטלת (מתאריך 11.1.21) ויש בכך כדי להשליך על חלק מהנימוקים הנ"ל (ירידת ערך, והפגיעה בזכויות בעליו).

9.      במכלול השיקולים, אני סבור שיש למצוא חלופה פוגענית פחות מהמשך תפיסת הרכב, ולהורות על החזרתו לבעליו בכפוף להפקדת סכום כספי שיש בו כדי להבטיח את יכולת החילוט. אשר לגובה הסכום, אני סבור שעליו לשקף, ולו באופן גס, את סכום החילוט הראוי בנסיבות תיק זה. מובן שאין בהחלטה זו כדי להגביל את שיקול דעתו של המותב הדן בתיק העיקרי בכל הנוגע לתוצאות הליך החילוט.

10.  לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של הרכב לבעליו בכפוף להפקדת סכום של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט.

11.  נוכח העובדה שהחלטה זו ניתנה בתקופת החג ושלא בנוכחות הצדדים, היא תיכנס לתוקפה בתאריך 8.4.21 בשעה 13:00.

12.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.