1.         לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו של המשיב עד תום הליכים בת"פ 35120-11-21.

ההליכים בתיק זה נסקרו בהחלטות קודמות, ולהלן יובא עיקרם.

בכתב האישום נטען כי בין המשיב למתלונן היכרות בת כחמש שנים, שבמהלכה התגלע בין השניים סכסוך עסקי, שבגינו טען המשיב כי המתלונן חייב לו חצי מיליון ₪.

בעקבות זאת בכמה הזדמנויות בחודשים שקדמו ליום 31.10.2021 פנה המשיב למתלונן בדרישה לשלם לו את הסכום האמור ו"החל הנאשם להפתיע את המתלונן, בהופעתו במקומות שונים בהם נמצא המתלונן... תוך שהוא מאיים עליו להעביר לידיו את הכספים במסגרת זמנים קצובים, ורמז לכך ש'דברים יקרו' אם לא יעבירם, וזאת במטרה להניע את המתלונן להעביר לידיו כספים".

עוד נטען כי בחודש ספטמבר 2021 שלח המשיב הודעות קוליות לטלפון הסלולרי של המתלונן שבהן איים עליו בין היתר במילים: "תתחיל להתעורר אינעל אבוק נמאס כבר חאלס ביום שלישי 100 ואחר כך עוד פעם כל יום שלישי עד שזה יגמר שמעת"; "...נגמר הימים של הסליחות... הפשע חוזר לרחובות מה זה מה שאתה מבין..."; "איש צר ואויב אמר העמלק הזה...".

בכתב האישום נטען עוד כי ביום 13.10.2021 בסמוך לשעה 02:00 "הגיע הנאשם אל דירת המתלונן, חבוש כובע קסקט, הלם בחוזקה על דלת הבית בעודו מחזיק סכין באורך כ-20 ס"מ, ודרש כי יפתחו לו את הדלת. הנאשם עזב את המקום רק לאחר שאשתו של המתלונן... התקשרה למשטרה ואמרה לנאשם 'אני לבד בבית תקשיב פלא אני לבד בבית ואני בהריון תיזהר ממני".

            עוד מואשם המשיב כי עובר ליום 31.10.2021 גמלה בליבו החלטה להצית את רכבו ואת ביתו של המתלונן בעקבות הסכסוך האמור, ובהתאם לכך ביום האמור בשעה 19:18 הגיע במכונית מסוג סקודה שברשותו לבית המתלונן בגבעת זאב, ולאחר מכן נסע לאזור הסטף שליד ירושלים, שם החנה את מכונית הסקודה והחליפה באופנוע שברשותו, שבאמצעותו הגיע בסמוך לשעה 21:25 אל בית המתלונן.

בכתב האישום נטען עוד כי המשיב שפך חומר דליק על דלת הכניסה לדירת המתלונן והציתה, שעה שאשת המתלונן ההרה וששת ילדיה שהו בבית, וכן הצית את מכוניתו של המתלונן - הכול כדי להניע אותו לשלם לו את סכום הכסף האמור. המתלונן הבחין במעשה ההצתה וכיבה את האש. כתוצאה מכך נשרף ציפוי דלת בית המתלונן באופן חלקי, נגרמו נזקי שריפה משמעותיים למכוניתו של המתלונן וכן נגרמו נזקים לרכב של שכן שחנה בסמוך.

2.         בהחלטה ראשונה שניתנה בבקשה ביום 7.12.2021 שבגדרה נעצר המשיב עד תום ההליכים, נקבע כי בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. עוד נקבע כי נוכח נסיבות האירוע ונסיבותיו של המשיב אין בחלופת מעצר כדי להשיג את תכליתו.

3.         ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט העליון בתיק ערר 8722/21, התקבל, "במובן זה ששירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו של המשיב, ויגישו לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן את אפשרות שחרור העורר לחלופת מעצר. אין באמור כדי להביע כל עמדה לגופם של דברים או לגופן של חלופות, ובית המשפט המחוזי יחליט בעניין כחוכמתו".

4.         בעקבות זאת הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר צוין כי שירות המבחן מתרשם מרמת סיכון גבוהה להישנות עבירות דומות ע"י המשיב, בין היתר, מאפייני אישיותו, קשייו לגלות מודעות להתנהגותו המכשילה ברקע למעצרו, קשייו לשתף פעולה עם גורמי טיפול בסמכות, נוכח שלילה חוזרת ונשנית מצדו של נזקקות לטיפול, נוכח דפוסי התמכרותו לאלכוהול וכן נוכח חומרת העבירה שבה מואשם המשיב. נוכח כל האמור, אין שירות המבחן בא בהמלצה טיפולית בעניינו של המשיב וממליץ על מעצרו עד תום ההליכים.

5.         לאחר דיון, ניתנה בביום 22.2.2022 החלטה שנייה בעניין, שבגדרה נקבע כלהלן:

"דין הבקשה למעצר עד תום ההליכים להתקבל.

ההתנהגות העולה מכתב האישום ונסיבותיו של המשיב כמפורט בתסקיר המעצר מעידים על מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו לציבור. במיוחד נשקפת מהמשיב סכנה למתלונן אשר היה קורבן להתנהגותו האלימה של המשיב במספר הזדמנויות, אשר הגיעה לשיא באירוע הצתת כלי הרכב בחניון שמתחת לבית המגורים של המתלונן. מובן כי ככל שהמשיב ישוחרר ממעצר יעמדו המתלונן ושכניו מחדש בסיכון מפניו.

נוכח האמור ובשים לב להמלצתו השלילית של שירות המבחן יש לדחות את בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר.

יודגש כי תסקיר המעצר השלילי מבוסס לא רק על העדר אופק לטיפול שיקומי אלא בעיקר על מאפייני אישיותו של המשיב, קשייו לגלות מודעות להתנהגותו המתוארת לעיל, קשייו לשתף פעולה עם גורמי טיפול וסמכות, דפוסי התנהגותו ההתמכרותיים וכן נוכח חומרת העבירות. משכך, אין מקום להורות לשירות המבחן לערוך תסקיר נוסף בעניין".

6.         עניינו של המשיב הובא פעמים נוספות לפני בית המשפט העליון ולפני מותב זה, לצורך הגשת תסקירי מעצר נוספים לשם בחינת שאלת מעצרו עד תום הליכים של המשיב. בהחלטות נוספות שניתנו בעניינו לא חל שינוי בהחלטה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

7.         עתה עותר ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

לטענתו אין די בהרשעותיו הקודמות הרחוקות יחסית של המשיב כדי להצדיק את המשך מעצרו עד תום ההליכים, זאת בשים לב לחלוף הזמן מאזר מעצרו. עוד נטען כי שגה שירות המבחן בהמלצתו השלילית בעניינו של המשיב, זאת נוכח ערבים ראויים שהוצעו לפניו לשם פיקוח על המשיב.

8.         דין הבקשה להידחות.

כאמור בהחלטות קודמות, כנגד המשיב ראיות לכאורה לעבירה חמורה ומסוכנת. במיוחד מסוכן המשיב לקורבן העבירה ולשכניו. נוכח התנהגותו האמורה, הרשעותיו הקודמות וקווי אישיותו המפורטים בתסקיר שירות המבחן, אין חלופה למעצרו. יודגש כי גם מתסקירים עדכניים שהוגשו בעניינו של המשיב עולה המלצה שליחית חד משמעית של שירות המבחן לאפ]שרות שחרורו לחלופה, זאת זאת נוכח התרשמותו של שירות המבחן מהמשיב בנוגע למידת הסיכון הנשקפת ממנו, קשייו בוויסות רגשי ונטייתו להתנהגות אימפולסיבית, ולצד זאת אי התאמתה של אשתו לפקח עליו כמפקחת מרכזית ונסיבות הסכסוך והאירוע מושא האישום.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר תשפ"ג, 06 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.