1

בפניי בקשת ההגנה לעיין מחדש בהחלטת חילוט 1,000 ₪ מתוך הפקדה, אשר ניתנה ביום 21.7.2014 לאחר שהתברר במהלך דיון כי הנאשם הפר את תנאי שחרורו.

בדיון מיום 25.6.2015 טען ב"כ הנאשם כי אומנם דרך המלך הייתה תקיפת ההחלטה בערר, אך הצביע על כך שהנאשם זוכה ועל כך שמשיקולי צדק יש להורות על ביטול החילוט והשבת הערובה כולה. ב"כ הנאשם חזר בו מטענת חוסר הסמכות לחלט והסתפק בטענת שינוי נסיבות.

ב"כ המאשימה טען כי הערובה חולטה בצדק והנאשם הודה בהפרה במעמד הדיון ולכן טען כי אין לבטל את החילוט.

2

אני סבור כי בנסיבות המיוחדות של העניין יש לקרוא אל תוך הוראות סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 את החובה להורות על השבת ערבונות, לרבות ביטול חילוט במקרה שבו נאשם זוכה למעט בנסיבות חריגות אשר בהן שיקולי הצדק שבחילוט יגברו על הוראות הסעיף הקובע כי יש להחזיר ערבונות כספיים שהופקדו במקרה של זיכוי.

זאת ועוד מצאתי כי כבר הורתה כב' השופטת הבכירה רובין לביא אשר דנה בתיק העיקרי להחזיר את כספי הפיקדון לנאשם. אומנם לא מצאתי את הבקשה אשר הוגשה לה אך מפאת החלטה זו אשר לא הוגש עליה ערעור או ערר מטעם התביעה, נראה לי כי נמצא כאן נימוק נוסף לכבדה ולא לסתור אותה, ובסתירה בין ההחלטות דין הוא שתגבר ההחלטה האחרונה.

אני מורה על השבת כל הפקדונות אשר הופקדו כתוצאה מהחלטת שחרורו של הנאשם מיום 7.3.2014, לרבות הסכום אשר חולט (ועל פי הרישומים שבתיק, לא חולט בפועל) בהחלטה מיום 21.7.2014.

למען הסר ספק, אני מעיין מחדש בהחלטת החילוט מיום 21.7.2014 עקב שינוי נסיבות ומורה על ביטולה.

בשולי הדברים ועל מנת להעמיד דין על מכונו יש לומר כי לשיטתו של ביהמ"ש זה קיימת בידו הסמכות להורות על חילוט ערובה ואף על מעצר כאשר מתבררת לו עובדת הפרת תנאים וניתנת לצדדים זכות טיעון והכל כנלמד מסעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי - סמכויות אכיפה מעצרים.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ב"כ המאשימה יטול את תיק החקירה מאת ביהמ"ש.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.