1

בפני בקשה לעיון חוזר אשר הוגשה מטעם המדינה.

גלגוליו של תיק זה החלו עת נתבקש מעצרו של המשיב בגין אירוע שהתרחש ביום 04/11/2014 כאשר נתפס המשיב נוהג באשקלון והוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

לאחר דיונים רבים ותסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב, נקבע בהחלטה מנומקת כי המשיב יוכל להשתחרר בתנאים מגבילים הכוללים: מעצר בית בפיקוחם של מר אבי מימון והגברת מרגלית חנאן, פיקוח אזוק אלקטרוני, פסילה עד לתום ההליכים, הפקדה כספית וחתימה על ערבויות.

כיום טוענת המבקשת כי המשיב הפר את מעצר הבית בו היה נתון ובתוך כך היה מעורב, יחד עם אחיו, בתקיפת קשיש אשר גרמה לחבלות של ממש, אירוע אשר מצדיק, לטענתה, השבת המשיב למעצר.

ב"כ המבקשת ציינה כי כנגד המשיב ואחיו הוגש כתב אישום בבית המשפט השלום באשקלון ואף הוגשה בקשה למעצרם.

2

תיק החקירה הנוגע לתקיפת הקשיש הוגש לעיוני, הוגש כתב האישום הפלילי ובקשת המעצר כאמור.

מתיק החקירה עולה כי ביום 26/6/15, נראו ע"י מספר עדים, המשיב ואחיו, תוקפים את הקשיש גרסיה סמעון, מחוץ לבניין הדירות שברחוב ההסתדרות 65/3 באשקלון.

חומר הראיות כאמור, עבר את כור ההיתוך המשפטי ובסופו הוגש כתב אישום, ע"י המדינה, המייחס למשיב עבירה של תקיפת קשיש, ע"י הכאה במכות אגרוף בפניו של המתלונן ובעיטות בגופו וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית.

אם לא די בכך, בהחלטה מנומקת, מפי כבוד השופט נחמיאס, הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים של המשיב ואחיו.

מעיון בהחלטת המעצר, עולה כי המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה וכי נקבעה עילת מעצר כנגדו.

בית המשפט עיין בחומר החקירה, ציין כי חלקו של המשיב באירוע קטן ביחס לאחיו, בשל כך סבר כי ניתן לשקול את שחרורו לחלופת מעצר, אך זאת בתנאי שתמצא חלופה המאיינת את מסוכנתו.

בטרם החליט בית המשפט הוגש בעניינו של המשיב תסקיר שירות המבחן, אשר שלל החלופות שהוצעו ובית המשפט סבר, לאחר שקילת במכלול השיקולים, כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום הליכים כנגדו.

לאחר שעיינתי גם אני בתיק החקירה הפלילי, מצאתי כי אכן ישנן ראיות לכאורה, המספיקות שלב זה של ההליך, להוכיח את מעורבותו של המשיב באירוע התקיפה.

כמו כן, עולה מהראיות כי המשיב שהה מחוץ לבית, בזמנים בהם אסור היה לו לצאת את מעצר הבית על פי החלטת בית המשפט.

אציין כבר כעת כי אין זה מתפקידו של מותב זה להיכנס לעובי הראיות המונחות בפניו, לא למשקלן ולא לקבילתן, שכן בהליך המעצר בוחן בית המשפט את הפוטנציאל הראייתי של חומר החקירה בלבד.

(ראה: בש"פ 8587/95 זאדה נגד מ"י)

3

הדברים מקבלים חיזוק גם מעיון בהחלטתו המנומקת היטב של בית משפט השלום, בבקשת המעצר שהונחה בפניו בהקשר לתיק הפלילי לאחר שבחן את הראיות הנוגעות לאשמתו של המשיב.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים באריכות, עיינתי בחומר הראיות שהובא בפני ובתסקירי שירות המבחן, אני סבורה שצודקת ב"כ המדינה בבקשתה.

המשיב נעצר לאחר שנתפס נוהג בפסילה, עברו מכביד ביותר ועומד לו לחובה מאסר מותנה ממושך. על אף שהתסקירים בעניינו היו שליליים והמליצו על המשך המעצר בהעדר פקוח נאות, סבר בית המשפט לתת אמון במשיב ושחררו למעצר בית תחת פיקוח אזוק אלקטרוני ומפקחים אנושיים.

המשיב לא השכיל לנצל האמון שניתן בו, יצא ממעצר הבית והשתתף בתקיפה של קשיש, יחד עם אחיו.

ההפרה אותה ביצע המשיב מובילה למסקנה שלא ניתן לתת בו אמון יותר וכי החלופה שנקבעה בעניינו אינה נותנת מענה מתאים למסוכנותו.

אכן אין חובה להורות על מעצרו של מי שמפר תנאיי שחרור, אך אין דין הפרה זוטא של תנאיי השחרור בלבד כדין הפרה אשר מלווה בביצוע עבירה נוספת.

בהתחשב באופי העבירה אותה ביצע המשיב עת הפר את תנאיי שחרורו, בעברו, בתסקירים שהוגשו בעניינו, בעובדה שיש צורך בהרתעתו ובעובדה שנתון במעצר עד לתום ההליכים גם בתיק הפלילי אני סבורה כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת עתרה בבקשתה לחילוט סכומי ההפקדה שהופקדו על ידי המשיב.

מאחר ואין מחלוקת כי המשיב הפר את תנאיי השחרור ומאחר ויש צורך להבהיר את תוצאות הפרת האמון שניתן במשיב על ידי בית המשפט בעצם שחרורו, אני מורה על חילוט סכום ההפקדה במזומן בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.