5. עוד צויין כי דוח הנעת הרכב, המצביע על שתי הנעות בהפרש זמן קצר ביניהן, מתיישב עם טענת המשיב שקיבל את הרכב לאחר הגניבה ולכן לגרסתו אין אינדיקציה למודעות פלילית מצדו ולכל היותר מדובר בשימוש ברכב ללא רשות.

6. ב"כ המבקשת טענה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת. המשיב נתפס נוהג ברכב הגנוב וגרסאותיו בחקירה אינן עקביות. בתחילה טען כי הגיע לעבודה במוסך לאחר מכן טען שהגיע לעבודה בשטיפת מכוניות. התובעת הפנתה לדברי המשיב לפיהם נמסר לו רכב לשם חזרה הביתה לאחר שנאמר לו על ידי האחרים שלא נמצאה לו עבודה. בנוסף מפנה לדברי המשיב לפיהם הוכוון על ידי אחרים באמצעות אפליקציית ווייז. לפי דוח הפעולה המשיב נסע בכביש 443 ונעצר לייד מחסום.

7. לדבריה בדיקת השיחות בטלפון לא העלתה כל אינדיקציה למעורבים נוספים ולכן לשיטת המבקשת מכלול הנתונים והסתירות מלמד שהמשיב היה מודע לכך שהוא נוהג ברכב גנוב.

8. אציין שלעניין זה עמדתי במספר פעמים על הנוהג הנפסד של היחידה החוקרת להסתפק במזכר לפי חוקר עבר על מחקרי התקשורת או על תוצרי פריקת הסלולרי. בתיק שבפני אני מפנה למסמך כ"ט ממנו עולה שאין נתונים מיום ושעת האירוע. ולמסמך לא שנערך ע"י גמאל מוחמד לפיו עבר על תוצרי פרקית הסלולר בו ציין " לא מצאתי דבר הקושר את המשיב לעבירות בתיק".

9. על היחידה החוקרת לצרף את החומר הגולמי ששימש את עורכי המזכרים. זכותו של ב"כ המשיב לעבור על חומרים גולמיים אלו ולנסות ולגזור מהם מסקנות אחרות. לגישתי זו גם חובתו של תובע שעורך את כתב האישום בטרם הגשתו. נזכור שייתכן שבחומרים אלו ישנם רמזים לראיות מזכות בענינו של נאשם ואמירה לפיה לא נמצאו ראיות הקושרות לביצוע העבירה אין בה די.

10. צר לי שפעם אחר פעם עומד על בית המשפט על הצורך בצירוף החומר הגולמי והעברתו לסניגור והתביעה אינה מיישמת ומנחה היחידה החוקרת לפעול בהתאם.

11. הצדדים חלוקים בשאלת עוצמת הראיות הלכאוריות. המשיב טוען לחוסרים בחקירה ולקושי ממשי להציג את טענות ההגנה ואילו המבקשת מבססת את עמדתה על תפיסת המשיב ברכב ועל הנסיבות הסובבות את הנהיגה , השעה והמיקום, כמצביעות על מודעות ועל מעורבות במיוחס לו.

12. אמת כי ב"כ המשיב לא חולק על האישומים המיוחסים למשיב, למעט עבירת גניבת רכב. הטענה בעיקרה עומדת על כך שאין בדל ראיה הקושר את המשיב לכך שהוא זה שאכן התפרץ לרכב.

13. עם זאת, לאחר עיון בתיק החקירה אני מוצא שקיימת תשתית ראייתית הנדרשת לשלב זה.

14. ראשית אני מוצא שמכוח החזקה התכופה ניתן לקשור בין המשיב לעבירת הגניבה. דו"ח חברת "איתורן" מציין כי הרכב החל בתנועה בשעה 01:44, ובמשך כשעה נסע בנקודות שונות עד אשר המשיב נעצר בשעה 02:44 כשהוא נוהג ברכב.

15. בהקשר לכך, נקבע בעמ"ת (מחוזי חי') 826-04-21 אזולאי נ' מדינת ישראל (נבו 26.4.2021):

"הלכה היא כי חזקה תכופה מבוססת על ניסיון החיים, ועל פיה, אדם שנמצאים ברשותו טובין גנובים זמן קצר לאחר שנגנבו יוחזק כמי שגנב אותם, או למצער קיבל אותם לרשותו ביודעו שהם גנובים. ברי, כי ככל שפרק הזמן שחלף ממועד הגניבה ועד לרגע תפיסת הטובין הגנובים ברשות החשוד, מתחזקת החזקה כי היו לו יד ורגל בעבירות שבוצעו, אולם, נקבע כי החזקה אינה תלויה רק בסמיכות הזמנים אלא קמה ועולה בהתאם לכלל נסיבות המקרה, ואין מקום לקבוע מסמרות בהגדרת טווח מסוים מעבר לו, החזקה לא תעמוד"

16. באשר להכרעת מעמד החזקה התכופה יש להוסיף מבחן נוסף שנקבע בע"פ 8584/13 שטארה נ' מדינת ישראל (נבו 30.6.2014):

"ההכרעה בשאלה מה ייחשב ל"תכוף" תלויה במכלול נסיבות העניין, ובהן טיבם וכמותם של הטובין שנגנבו, היינו האם אלה הם טובין שהמעבר שלהם מאדם לחברו הוא קל ופשוט יחסית; האם אלה טובין שלהם שימוש פונקציונאלי המחזק את ההנחה שנמסרו לאחר לצורך שימוש (כגון ספרים שמקובל להשאילם לידידים); אופן ביצוע העבירה; הראיות הנוספות בתיק; ומכלול הנסיבות האחרות"

17. המשיב נתפס כאשר הוא נוהג ברכב שעה לאחר שהתקבל דיווח מחברת "איתורן", ולפיכך קמה ועולה חזקה תכופה כי המשיב, לכאורה, גנב את הרכב. בתי המשפט כבר נדרשו לשאלה זו ונקבע כי גם פרק זמן של 3 שעות עולה לידי חזקה תכופה, ואף בתיקים עיקריים נקבע כי תפיסת רכוש גנוב אף לאחר מספר ימים עולה לידי חזקה תכופה (ראו מ"ת (שלום ראשל"צ) 58851-01-23 מדינת ישראל נ' מראד (16.02.2023); מ"ת (שלום ב"ש) 5353-07-22 מדינת ישראל נ' אבו עצה (21.07.2022)). לכך יש להוסיף כי עסקינן ברכב, דהיינו טובין שהעברת הבעלות בו כרוכה בהליך מסוים, ואין להסתפק במתן מפתחות הרכב כסימן להעברת הבעלות.

18. אמנם למשיב קמה ועולה זכות לסתור חזקה זו, אך מעיון בתיק החקירה לא מצאתי הסבר מניח את הדעת, ולדעתי טענות לסתירה חזקה מסוג דא שמורות הן לתיק העיקרי. עוד אין להתעלם מכך שהמשיב נתפס עם רכב כאשר מרבית חלקי הפלסטיקה מפורקים ושבורים לידו, וכן לא ברור מה טיב היחסים בין האדם שהעביר לידי המשיב את הרכב, לכאורה.

19. מעבר לכך יש לתת את הדעת לעדותו של המשיב .

20. ראשית אני נותן דעתי לדבריו שהגיע עם חברו יזן לכפר עקב שם עבר את הגדר באמצעות סולם וזאת בשעה שהמשיב יודע שאין בחזקתו אישור כניסה לישראל. בנוסף אני נותן את הדעת לכך שהמשיב מוסר שחברו קנה עבורו כרטיס סים של סלקום והתקינו בסלולרי של המשיב.

21. בנוסף אני נותן את דעתי לשעה בה נכנס המשיב שלא כדין לישראל. דומה מניתוח עדותו ומשעת מעצרו שהמשיב נכנס לישראל סמוך לחצות. שעת לילה שאיננה מאפיינת מקום עבודה במוסך, שטיפת רכבים או מסעדה מקומות בהם אמור היה לעבוד.

22. מעבר לכך יש לתת את הדעת לעדות המשיב לפיה הרכב נמסר לו מונע והמפתח נשאר בידי יזאן. נאמר לו שבמהלך הנסיעה שלא ידומם המנוע. מדובר בהתנהלות תמוהה ולא מצאתי בעדות המשיב הסבר מניח את הדעת. לכן עלי לגזור מדבריו לעניין זה את הראייה הנסיבתית שפועלת לגישתי לחובת המשיב. ( כוונתי - נהיגה ברכב מונע כשמפתח הרכב נשאר בידיו של האחר.)

23. בנוסף, דברי המשיב לפיהם במהלך הנסיעה אחר בשם סרי ואמר לו "תיסע אין משטרה ואין כלום" יש בהם כדי להצביע על מודעות המשיב לנסיבה שהרכב בו הוא נוהג גנוב. אחרת - מדוע מוסר לו האחר שאין משטרה בנתיב הנסיעה?

24. מעבר לכך המשיב מאשר שאין בידו רשיון נהיגה והסתפק בתשובת חבריו שזה בסדר.

25. רוצה לומר שעולה מעדות המשיב לכל הפחות עצימת עיניים לגבי נסיבות הנהיגה. הסתמכותו של המשיב על דברי חבריו שהכול בסדר ( אישור שהייה , נהיגה ללא רשיון ) כאשר ברור לכל שבנסיבות הוא אמור היה לחשוד שלא " הכול בסדר" פועלות כנגד המשיב.

26. ברור לכל שמהימנות גירסת המשיב לגבי הנסיבות אמורה להיבחן במהלך ניהול ההוכחות בהליך העיקרי.

27. לגישתי קיים פגם של ממש בהתנהלות היחידה החוקרת בכך שלא צירפו תוצרי פריקת הסלולרי או תוצרי מחקרי התקשורת ולא אפשרו למשיב במהלך החקירה לעיין בסלולרי שנתפס. אך אינני מוצא שבנסיבות תיק זה פגמים אלו משמיטים את התשתית הראייתית שבבסיס כתב האישום

28. מכל האמור לעיל אני מוצא כי בענייננו קיימות ראיות לכאורה באשר למיוחס למשיב בכתב האישום. אני מסכים שלאור חומר החקירה בתיק קיים קושי של ממש לתביעה ליחס למשיב את אירוע פירוק חלקי הרכב מהטעם שברור מעדות המתלונן שאירוע זה התרחש כיממה לפני המועד בו נעצר המשיב נוהג ברכב. אולם ברור לכל שמעשה זה,המתבטא בהיזק בזדון לרכב אינו עומד במרכזו של כתב האישום.

29. באשר לעילת המעצר, המשיב יליד 2003, תושב האזור ולחובתו שתי הרשעות פליליות מבית המשפט הצבאי ביהודה, אשר בגינן נגזרו על המשיב מספר חודשי מאסר. לגישתי קמות בענינו של המשיב שתי עילות מעצר. הראשונה חשש להימלטות מאימת הדין והשנייה מסוכנות הנלמדת מכך שהמשיב לא נרתע מלנהוג בישראל כאשר הוא איננו מורשה נהיגה וממאפייני עברו הפלילי המפורטים בגזרי הדין שצורפו לתיק החקירה.

30. המשך הדיון יתקיים בפרוטוקול.

ניתן היום, כ' כסלו תשפ"ו, 10 דצמבר 2025, במעמד הצדדים.