מ"ת (תל אביב) 4380-11-24 – מדינת ישראל נ' שלומי דהן
מ"ת (תל-אביב-יפו) 4380-11-24 - מדינת ישראל נ' שלומי דהן שלום תל-אביב-יפו מ"ת (תל-אביב-יפו) 4380-11-24 מדינת ישראל נ ג ד שלומי דהן (עציר) בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה במחוז תל-אביב-יפו (בת-ים) [15.01.2025] כבוד השופט אלעד שור החלטה
פני בקשה/ הודעה בדבר החלטת ממונה להפסקת פיקוח אלקטרוני. בהתאם לשימוע שנערך למפוקח ביום 13/1/25, נטען כי המפוקח צבר לחובתו, שבע הפרות בימים 23/11/24, 1/12/24, 24/12/24, 31/12/24, 5/1/25, 7/1/25, 9/1/25.
המפוקח טען כי חלק מההפרות היה בביתו ומסיבה כזו או אחרת לא נקלט, הודה בחלק מההפרות, בהיותו ללא ערב למספר דקות, נטען כי אביו ירד לקחת כדור, ובאיחור של 47 דק' בחזרה מדיון בבית המשפט, טען כי מדובר היה בבעיית תחבורה ציבורית.
אביו שהנו ערב אישר כי ירד מהבית למשך מספר דק' על מנת לקחת כדור, רעייתו של המפוקח שהנה הערבה השנייה טענה כי הייתה עמו בשובם מדיון ואיחרו כתוצאה מכך שנאלצו להחליף מספר אוטובוסים והנסיעה ארכה זמן רב מהמשוער, עוד טענה כי כבר קרה שהתקשרו מהאיזוק ושאלו למיקומו של המפוקח בזמן שהיא מבחינה בו לידה.
למפוקח נערכו קודם לשימוע המפקיע שני שימועים האחד ביום 4/12/24, השני ביום 2/1/25 והשימוע בו הוחלט על הפקעת האיזוק נערך ביום 13/1/25. בין יתר הנימוקים להחלטת הממונה, מיום 13/1/25 בשעה 1:12- הפסקת פיקוח והעברה למעצר נכתב כי העילה כי הפר את תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני וחזר והפר אותם גם לאחר התראות.
במסגרת נימוקי הממונה צויין כי תוכנית הפיקוח לא יכולה להמשיך עקב הפרות חוזרות ונשנות זאת גם לאחר קבלת אורכות חסד.
|
|
בדיון שבפניי טען ב"כ התביעה כי אמנם הנאשם לא ביצע עבירות נלוות בעת הפרת תנאי המעצר, אולם בנסיבות העניין מדובר בהפרה מהותית וחמורה ובהפרת אמון בוטה. עוד נטען- העבירות המיוחסות למבקש הן ברף חומרה גבוה, כאשר מלכתחילה לא בנקל מתאפשר לגביהן מעצר בית בפיקוח אלקטרוני. לכך מצטברות גם הרשעותיו של הנאשם. בנסיבות אלה, נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהנאשם והעדר אמון בו, אין עילה להתערב בהחלטת הממונה ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
ב"כ הנאשם חלק על חלק מההפרות המיוחסות וחלק הודה בכך שהפר את תנאי הפיקוח האלקטרוני . ברם לטענתו, בנסיבות העניין לא היה מקום לנקוט נגדו סנקציה כה חמורה. מדובר בהפרות טכניות קצרות של דקות, שלא לוותה בפגיעה כלשהי נוספת או בכל אינטרס ציבורי חשוב נוסף. הוא לקח אחריות על מרבית ההפרות והביע חרטה כנה על מעשיו.
המסגרת הנורמטיבית
סעיף 22ח'לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק) מסדיר את אופן הפסקתו של פיקוח אלקטרוני. החוק מסמיך את הממונה להורות על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני והחזרת המפוקח למעצר כאשר: "היה לממונה יסוד סביר להניח כי מפוקח הפר את תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני וחזר והפר אותם גם לאחר התראה או כי הפר הפרה מהותית של תנאי הפיקוח..." (סעיף 22ח(ב)(1))." חוק המעצרים מבחין בין הפרה להפרה מהותית, כאשר לגבי הראשונה קיימת הצדקה להפסיק הפיקוח רק אם ישנה חזרתיות בעניין ההפרות שלא כמו הנדרש ביחס להפרה מהותית . "הפרה מהותית של תנאי הפיקוח" מוגדרת בסעיף 22ח(ז)לחוק המעצרים וכוללת גם: "יציאה ממקום הפיקוח שלא לפי תכנית הפיקוח או בלא קבלת אישור לכך, לרבות יציאה לחלון פיקוח שלא לפי השעות שנקבעו לכך, והכל לפרק זמן או בתדירות שקבע המנהל בנוהל שאישר והובא לידיעת המפוקח" (סעיף 22ח(ז)(1)לחוק). "
תנאי מקדים למתן החלטה כאמור הוא מתן זכות שימוע למפוקח (סעיף 22ח(ב)(3)).
החוק מתווה את השיקולים שעל הממונה לשקול בבואו להחליט לגבי הפסקת הפיקוח האלקטרוני , "בין השאר, את חומרת העבירה שבה מואשם המפוקח ואת נסיבותיה, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, וכן נסיבות נוספות הנוגעות לעניין, ובכלל זה היותו של המפוקח קטין" (סעיף 22ח(ב)(2))."
ככל והממונה מוצא להורות על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני, העצור מובא לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, כאשר בגיר יובא לא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הפסקת המעצר וקטין לא יאוחר משלושים ושש שעות ממועד זה. |
|
על ביהמ"ש לקיים הדיון במעמד הצדדים ולבחון את החלטת הממונה והוא "רשאי להותירה על כנה, לבטלה, או להורות על המשך החזקתו של העצור בפיקוח אלקטרוני..." (סעיף 22ח(ג)(1)). שאלת היקף הביקורת השיפוטית נידונה בפסיקה - כשיש גישה המצדדת בביקורת מנהלית מצומצמת בלבד למול גישה הפוכה, המצדדת בביקורת מנהלית מורחבת. ר' ממ"ת (י-ם) 47070-05-17 מדינת ישראל נ' נתנאל לוי [פורסם בנבו] -והצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014, הצעות חוק הממשלה -835, 308 (2014)המוזכרת שם.
כן ר' לעניין זה מ"ת 16282-05-14 מדינת ישראל נ' הני אל עיסאוי (19.8.2015)).
וכן- ר' מ"ת 60467-08-19, מדינת ישראל נ' מוחסן ואח' (פורסם בנבו, מיום 11/11/21) " הממונה שוקל בהחלטתו, את "חומרת העבירה שבה מואשם המפוקח ואת נסיבותיה, את מהות ההפרה ואת נסיבותיה, וכן נסיבות נוספות הנוגעות לעניין..." (סעיף 22ח(ב)(2) לחוק המעצרים), והמידע המצוי ברשותו של הממונה מתמקד בהחלטות בית המשפט, כתב האישום ונתונים לגבי ההפרה. לעומת זאת, לבית המשפט מידע נוסף הנלמד מהערכת הראיות, הערכת המסוכנות, תסקירי המעצר, וההתרחשויות מאז מתן ההחלטה על המעצר בפיקוח. כלים אלה מאפשרים ומחייבים שקילת שיקולים נוספים".
וכן- עמ"ת (י-ם) 30618-12-20 סהר טבול נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 21.12.209. - ביהמ"ש מדגיש כי כאשר מוצעת חלופה הדוקה, המורכבת ממפקחים אנושיים עליהם ניתן לסמוך כי יבצעו תפקידם ללא דופי ומפיקוח אלקטרוני צמוד- הרי שאלו מהווים תנאים עליהם מונחת אבן הפינה להשתית ההחלטה. אולם, כאשר מסתבר בדיעבד כי לא היה מקום לסמוך על הנאשם עצמו, אשר ניצל את הנסיבות וחלונות הפיקוח שהותרו לו, ואף מערך הפיקוח האנושי כשל במשימתו - יש לבחון בשנית את אופן ביצוע המעצר .
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בשימוע אשר נערך למפוקח מצאתי לאפשר למפוקח הזדמנות נוספת ואחרונה לקיים את תנאי הפיקוח, אציין כי מדובר בעיקר בהפרות קצרות באופן יחסי הגם שקיימות לפחות שתי הפרות מהותיות, אך גם הבאתי בחשבון כי לא נעברה עבירה בתקופה זו ולא נפגע האינטרס הציבורי עקב מעשי המפוקח. מכל מקום המפוקח מוזהר כי ככל ויהיו הפרות נוספות בית המשפט לא ינקוט כלפיו לפנים משורת הדין. לאור האמור אני מורה כי המפוקח ישוב למסגרת הפיקוח באיזוק ובתנאים אשר נקבעו זה מכבר. |
|
המזכירות תעביר עותק ההחלטה למנהלת האיזוק ולשב"ס.
ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ה, 15 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
|
