החלטה

לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המשיב.

הדיון במעמד הצדדים הסתיים לפני זמן קצר, לאחר שהצדדים טענו לגופה של בקשה.

ביום 10/2/25 הוריתי על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה של הסעת תושב זר בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

ההחלטה ניתנה לאחר ששמעתי את המפקחים בפניי ואף סברתי תחילה כי מן הראוי להורות על קבלת חוו"ד של מנהלת האיזוק האלקטרוני, אך בסופו של הליך ובהעדר היתכנות לפיקוח אלקטרוני באזור החלופה שהוצעה, מצאתי כי ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה על ידי המבקש. המשיבה החליטה לא להגיש ערר על החלטתי והמבקש שוחרר בסמוך לאחר מכן.

ביום 10/3/25, דהיינו בחלוף חודש בלבד, הגיש ב"כ המבקש את הבקשה הנוכחית לשינוי תנאי שחרורו של המבקש בהתאם לסעיף 52 לחוק המעצרים והדיון נקבע היום בפניי.

המשיבה מתנגדת למבוקש ובעמדתה, שהוגשה בכתב ביום 25/3/25, צוין כי המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות ועל כן אין מקום להיעתר לבקשתו.

בדיון שהתקיים היום בפניי חזר ב"כ המבקש על טיעוניו וטען כי עברו חודשיים מאז שחרורו של המבקש וכי הוא עומד בכל תנאי שחרורו וכי בתיק העיקרי הוא הודה והורשע לאחר תיקון כתב האישום וכי יש בכך, לצד העובדה שמדובר במי שהוא אב ל- 8 ילדים, כדי להביא לשחרורו בהיותו מבקש נורמטיבי ללא עבר פלילי.