מת (באר שבע) 71438-04-25 – ליטל סולומון נ' מדינת ישראל – פמ"ד
|
לפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה
|
|
|
המבקשת |
ליטל סולומון ע"י ב"כ עו"ד גילת וקסלר - ס.צ |
|
|
נגד
|
||
|
המשיבות |
1. מדינת ישראל - פמ"ד (פלילי) ב"כ הורי נפגעי העבירה - עו"ד אור בן שאנן |
|
|
החלטה |
||
1. זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותרת המבקשת להעתיק את כתובת החלופה מהעיר אשדוד לכתובת מגוריה של המבקשת במצפה רמון ברחוב עין עקב 4 (להלן:"כתובת החלופה"), תחת פיקוחם של בני משפחה שנבחנו על ידי שרות המבחן בעבר - אחיה של המבקשת (לימור, איתי, לירון, לירז- ראה תסקיר מחודש יוני 2025).
2. נטען, כי המבקשת שוחררה בחודש יוני 2025, לחלופת מעצר בבית חברתה באשדוד, תחת פיקוח של בני משפחתה לסירוגין, לצד צו פיקוח מעצר של שרות המבחן למשך שישה חודשים. עוד נטען, כי חלף זמן ניכר ללא הפרות מצד המבקשת, דבר שמגביר את האמון שיש לתת בה. עוד נטען, כי שרות המבחן בתסקיר הראשון מחודש יוני 2025, המליץ על שחרורה לכתובת מגוריה במצפה רמון, וזאת בשל היותה אימא לשלוש בנות קטינות. עוד נטען, כי במסגרת צו פיקוח המעצר, המבקשת הייתה בקשר עם גורמי הטיפול בשרות המבחן ושיתפה פעולה.
3. נוכח התנגדות המשיבה להעתיק את כתובת החלופה למצפה רמון, מקום ביצוע העבירות לכאורה וכן מקום מגורי הורי הקורבנות, נתבקש שוב שרות המבחן לערוך תסקיר עדכני בנוגע לבקשה להעתקת חלופת המעצר למצפה רמון.
4. תסקיר עדכני כאמור התקבל, וממנו עולה בתמצית -
שרות המבחן מציין, כי במהלך צו פיקוח המעצר, המבקשת הייתה בקשר עם גורמי הטיפול ותיארה מצוקה משמעותית בהיותה מצויה בתנאי מעצר בית מלאים ובהרחקה משמעותית מבנותיה הקטינות המתגוררות במצפה רמון עם דודתן. בנוסף, תיארה קושי סביב שהייתה במעצר בית מלא ביחד עם אחותה (הנאשמת 1), כשבבית אווירת לחץ ודחק. עוד נוכח המצוקה החלה בטיפול פסיכולוגי באמצעים מקובלים דרך קופת חולים אחת לשבוע.
עוד מציין שרות המבחן, כי המבקשת עתרה לבחון חזרתה לכתובת מגוריה במצפה רמון ולהקים מחדש את העסק העצמאי שברשותה, לצילום אירועים, אם כי, ללא פיקוח של הערבים. בנוסף, המבקשת ציינה בפניהם את המשמעות הגדולה ביותר עבורה, לשוב לתפקוד אימהי תקין ולנוכחות בחיי בנותיה.
שרות המבחן חזר על הערכתו גם לפי התסקיר הקודם, כי קיים סיכון נמוך להישנות ביצוע עבירות נוספות. כמו כן, בהתחשב בהיות המבקשת אם לשלוש בנות קטינות, וחיי בנותיה, ממליצים על העתקת כתובת החלופה אם כי, בתנאי מעצר בית מלא - בשל החזרתה למיקום ביצוע העבירות המיוחסות לה.
5. במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה להעתיק את כתובת החלופה לכתובת מגוריה של המבקשת במצפה רמון, וביתר שאת, בהינתן המלצת שרות המבחן, ובעיקר מששרות המבחן שם את הדגש על חשיבות "נוכחות אימהית" לטובת שלושת ילדיה הקטינים של המבקשת. עוד בהינתן חלוף הזמן ללא הפרות מצד המבקשת. עוד בהינתן העובדה שכתב האישום הוגש בחודש אפריל 2025 וטרם החלה פרשת התביעה נוכח העדר מסירת מלוא חומר החקירה להגנה. המבקשת הפנתה לאסופה של פסיקה התומכת בבקשתה במקרים דומים ואף יותר חמורים (בש"פ 6474/22, בש"פ 7175/23, בש"פ 174/22, בש"פ 5720/19, עמ"י 66986-02-25, מ"ת 4106-01-15).
באשר להתנגדות המשיבה - נטען, כי ניתן להסיר את החשש שעמדה עליו המשיבה, ממפגש בין המבקשת להורי הקורבנות שמשמשים כעדי תביעה במצפה רמון, בכך שהמבקשת תשהה במעצר בית מלא כפי שהמליץ שרות המבחן על רקע נסיבה זו.
6. ב"כ המשיבה מנגד, עתר לדחות את המלצת שרות המבחן ולהותיר את ההחלטה על כנה, שכן לשיטתו, לא הובאו נסיבות או עובדות חדשות, המצדיקות בחינה מחודשת.
ככל שנוגע לחלוף הזמן - נטען, כי לא חלף זמן ניכר מחודש יוני 2025, המצדיק שינוי בתנאים בהם נתונה המבקשת.
עוד לשיטת המשיבה, קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן הורי הקורבנות מתגוררים בעיר מצפה רמון. מדובר בעיר קטנה והסבירות שיהיה מפגש בין המבקשת לעדים, היא גדולה. עוד בהקשר זה נטען, כי העדים טרם העידו, חרף חלוף זמן ניכר מיום הגשת כתב האישום, נוכח עיכוב (תקלה) בהעברת מלוא חומרי החקירה להגנה.
7. ב"כ הורי נפגעי העבירה, אף היא הצטרפה לעמדת המשיבה ועתרה לדחות את הבקשה. נטען, כי מדובר בעיר קטנה, ויהיה קושי למנוע מפגש אקראי בין המבקשת להורי הקורבנות.
8. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בתסקירי שרות המבחן הן מחודש יוני והן מחודש אוקטובר, וכן באסופת הפסיקה שהפנתה אליה ב"כ המבקשת, שוכנעתי שיש מקום לאמץ את המלצת שרות המבחן, וזאת מהטעמים והנימוקים שעמד עליהם שרות המבחן בהמלצתו, והן מהטעמים והנימוקים שעמדה עליהם ב"כ המבקשת בטיעוניה לעיל.
יפים לענייננו דברי כב' השופט עמית (כתוארו אז) בבש"פ 5720/19, כרמל מעודה נ' מדינת ישראל:
"לדידי, אף מדובר בשיקול זר, באשר קשה להלום כי ההחלטה אם לעצור אדם תלויה בלחצים חיצוניים מצד הציבור או מצד נפגעי העבירה עם כל ההבנה לזעמם ולכאבם..."
שוב לענייננו, ההתנגדות של המשיבה אינה באה עקב טענה למסוכנות שכן, המסוכנות נבחנה במקרים דומים ונקבע שמדובר במסוכנות נקודתית קונקרטית בזיקה למקום העבודה (ניהול פעוטון).
אלא משום חשש לשיבוש, שכן הורי הקורבנות מתגוררים באותה עיר בה מתגוררת המבקשת. דומני, שהטענה נטענה באופן כללי, ולא הונחה שום תשתית ראייתית במישור זה.
יתרה מכך, ניתן להסיר פוטנציאל לחשש כאמור, וזאת בהינתן העובדה שהמבקשת תשהה במעצר בית מלא לצד פיקוח מלא ומתמיד. שיקול שנלקח גם על ידי שרות המבחן בהמלצתו, כאמור בתסקיר.
עוד שמתי לנגד עיניי היות המבקשת אימא לארבע בנות בגילאים 6-12. שרות המבחן בהמלצתו, המליץ לתת לה משקל נכבד ל"נוכחות האימהית".
9. לאור האמור לעיל, הנני מורה על שינוי תנאי השחרור באופן הבא:
א. כתובת החלופה תועתק לכתובת מגוריה של המבקשת.
ב. המבקשת תשהה בתנאי מעצר בית מלא, ותמשיך לשהות תחת פיקוחן של הערבות לירז בן שושן ורינה מוזס, לסירוגין.
ג. יתר התנאים יישארו בעינם בכפוף לאמור לעיל.
עותק מההחלטה ישלח לצדדים ולשירות המבחן.
ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ו, 25 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.




