החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום האוחז שני אישומים, באישום אחד מיוחסת לו עבירה של גניבת רכב ובאישום השני עבירות של הסגת גבול פלילית וגניבה.

על פי האישום הראשון, ביום 21.12.2017 העמיד המתלונן דוד אביטן את רכבו בתחנת דלק בדרך חברון כאשר דלת הרכב פתוחה והוא נכנס לחנות כדי לקנות כוס קפה. המשיב ניצל את ההזדמנות, נכנס לרכבו של המתלונן וגנב מתוכו מכשיר טלפון נייד מסוג LGבשווי 2,200 ₪ שהיה תלוי על מתקן תלייה ועזב את המקום.

על פי האישום השני, באותו מועד בשעה מוקדמת יותר באתר עבודה "מוטי קידוחים" בבאר שבע הסיג המשיב גבול, נכנס לחדר בו לנו השומרים במקום וגנב שני מכשירים ניידים אחד סמסונג גלקסי 6 של אדם עסא ומכשיר טלפון נוסף מסוג סמסונג G5של יאסר אלעאסם.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי לדעתו לא מתקיימת עילת מעצר ואם כן אז היא גבולית ומצדיקה שחרורו של המשיב ללא כל תנאים, אלא רק כאלה שיבטיחו התייצבותו למשפט, קרי חתימה על ערבות.

לא נדרשתי לתגובת ב"כ המבקשת, שכן את דברי ב"כ המשיב יש לדחות מכל וכל.

עילת המעצר בענייננו קמה מעצם ביצוע העבירות, המדובר במי שהוא לכאורה גנב, אשר מנצל הזדמנויות כאלה ואחרות על מנת לגנוב מרכושם של אחרים ומדובר ברכוש שהוא יקר ערך ולא רק כספית. על עגמת הנפש הרבה הנגרמת לאדם שנגנב ממנו מכשיר הנייד שלו כבר נכתבו מילים רבות ואין מקום להוסיף בעניין. יש לראות בחומרה את מעשי המשיב ולא באותה קלילות אותה מציע ב"כ המשיב.