2. בדיון מיום 18.12.2017 טען ב"כ המשיב להעדר קיומן של ראיות לכאורה לעבירות של החזקת סכין והסגת גבול, ואשר לעבירות של חבלה ואיומים טען כי אלה ברף הנמוך ואינן מצדיקות המשך מעצרו של המשיב. ב"כ המבקשת גם היא טענה ארוכות ופירטה בתשתית הראייתית ובעצמת עילת המעצר, והדיון נדחה למתן החלטה ליום 25.12.2017.

3. נוכח אילוצי בית המשפט לא הושלמה ההחלטה בכתב בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה בדיון שהתקיים ביום 25.12.2017 אולם ב"כ המשיב שמע את דברי בית המשפט לפיהם התשתית הראייתית הינה מוצקה וטובה וחזר בו מטענותיו להעדר קיומן של ראיות לכאורה, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וביקש כי יוגש תסקיר מעצר בגדרו יגיש שירות המבחן המלצתו לחלופת מעצר עבור המשיב, חלופה שהינה טובה ומרוחקת גאוגרפית ממקום מושבה של המתלוננת.

בהינתן הסכמת ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לא נדרשתי להחלטה בכתב, אם כי אציין כי התשתית הראייתית המבוססת על עדות המתלוננת, אחות המתלוננת ותמונות המתעדות חבלות ממש בפניה וצווארה של המתלוננת, לרבות הודעות כתובות בין המתלוננת למשיב - הינה מוצקה וטובה ונראה כי הסיכוי להרשעת המשיב הוא גבוה.

ב"כ המבקשת מצדה חזרה על עתירתה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים תוך שהדגישה בעצמת האלימות אותה נקט המשיב כלפי המתלוננת והחשש לשלומה.

משהבאתי בחשבון כי מדובר בעבירות אלימות בין בני זוג, נסיבות ביצוען והעובדה כי נגד המשיב התנהל תיק פלילי אחר בעבירה של תקיפה סתם של אותה מתלוננת, נדרשתי לתסקיר שירות המבחן אשר יפרוס בפני תמונה רחבה ומעמיקה אודות המשיב ומערכת היחסים שלו עם המתלוננת לרבות עמדתה ומצבה.

4. תסקיר ראשון התקבל ביום 21.1.2018, ממנו נלמד כי המשיב יליד 1993, רווק ממוצא מוסלמי אשר טרם מעצרו התגורר עם אמו ב---- ועבד בעבודות מזדמנות. המשיב השלים 8 שנות לימוד ובגיל 18 עבר לעבוד במלונות ים המלח בעבודות משק. לפני כשנתיים עזב עבודתו במלונות על מנת לחזור ולהתגורר עם אמו ואחיו, הקים עסק לשטיפת רכבים בו עבד תקופה קצרה ובשנה וחצי האחרונות לא עבד באופן קבוע ויציב.

המשיב מסר כי הכיר את המתלוננת, כבת 21, בזמן שעבדו יחד בבית מלון בים המלח. לדבריו, לאחר היכרות עברו להתגורר יחד במשך שנה בדירה שכורה ב----. המשיב תיאר יחסי אהבה והיכרות מעמיקה ביניהם, ושלל כל התנהגות אלימה מצדו כלפי המתלוננת כיום ובעבר, כן שלל שימוש ממכרים וכל בעייתיות בתחום.

לטענתו, מאז שחרורו ממעצר בהליך קודם לא יצר עמה קשר ואם היא בהיריון הוא אינו האב. עוד ציין כי תכנן להינשא לבחורה ממוצא ערבי בתקופה הקרובה למעצרו, ולדבריו, לאור תכנוניו להינשא לאישה אחרת, אמה ואחותה של המתלוננת רוצות לפגוע בו ועשו כן בהגשת תלונה נגדו.

המתלוננת, לא התייצבה לפגישה שנקבעה עם שירות המבחן, אם כי בהמשך הצליח השירות לשוחח עמה טלפונית ובתוך כך עלה כי זו כבת 21, מתגוררת ב----, והיא בחודש השישי להריונה. לדבריה, ההיריון נוצר מהקשר שלה עם המשיב אותו הכירה לפני 3 שנים. המתלוננת שיתפה כי בשנה הראשונה התנהגותו של המשיב כלפיה הייתה תקינה, אולם לאחר מכן החל לצרוך חומרים ממכרים באופן אינטנסיבי, מה שגרם למריבות ביניהם. לדבריה הם התגורר יחד במשך חצי שנה ובהמשך התגוררו חצי שנה נוספת בבית אמה יחד עם אחותה. לדבריה חוותה חוותה 4 מקרי אלימות פיזית מצד המשיב, אך בכל הפעמים לא התלוננה והתלונות היחידות באו למעשה מצד אמה ואחותה עת ידעו על התנהגותו של המשיב כלפיה, כך לפני כשנה וכך במעצרו הנוכחי. עוד מסרה המתלוננת כי בחודשיים האחרונים טרם מעצרו הנוכחי של המשיב הם לא היו בקשר זאת לאור רצונו כי תפסיק את ההיריון והתנגדותה לכך. המתלוננת גם הביעה חשש מפני פגיעה נוספת על רקע הגשת התלונה נגד המשיב.

הערכת גורמי הסיכון והתרשמות שירות המבחן - השירות הביא בחשבון מידע הקיים בשירות מחקירה קודמת שנערכה בעניינו של המשיב בחודש מרץ 2017 במסגרת ת"פ 23848-09-16 בגין ביצוע עבירת אלימות כלפי אותה מתלוננת. אז השירות התרשם כי המשיב אינו מקבל אחריות על מעשי העבירה וכי הוא מתקשה להכיר בהתנהגותו האלימה, שלל כל נזקקות טיפולית, ולפיכך העריך כי יתקשה להפיק תועלת מהליך טיפולי ולא בא בהמלצה טיפולית, שכן לא ראה שיהיה בכך להפחית סיכון להישנות מקרים דומים מצדו.

השירות התרשם כי ביחס ליחסיו עם המתלוננת, המשיב הציג תמונה אידיאלית, העומדת בפער להצגת המתלוננת את הקשר ביניהם, כמו גם פער בין דבריו לפיהם הוא אינו בקשר עם אביו ומתגורר עם אמו, בעוד שלדברי המשפחה עלה כי המשיב מתגורר עם אחיו בכפר ---- במתחם בו מתגורר אביו. השירות התרשם מהמשיב כמי שמתקשה לבחון דפוסיו האלימים והתנהגותו בקשר עם המתלוננת והעריך כי קיים קושי למשיב בקשר עם דמויות משמעותיות, לצד קושי בנפרדות מהמתלוננת, ובשקלול כל הגורמים והנתונים שבפניו, העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה בתחום הזוגי מצדו של המשיב. בהערכת הצורך בטיפול המשיב שלל האחרון כל נזקקות טיפולית גם בפעם זו, אם כי מסר כי יהיה מוכן להשתתף בקבוצה טיפולית. בהקשר זה השירות התרשם כי המשיב מתקשה להכיר בחלקיו האלימים והמכשילים וכל רצונו הוא להשתחרר ממעצר לאור קשיו להתמודד ועל כן מוכן כחלק מהתנאים להשתלב בקבוצה טיפולית.

חלופת מעצר - השירות בחן חלופת מעצר שהוצעה בפניו בסכנין בבית אמו של המשיב בפיקוחה ובפיקוח בנות דודותיו וחברו, אולם לא בא בהמלצה לשחרורו לחלופה זו, בין היתר, על רקע מאפייני אישיותו ומשהתרשם כי אמו של המשיב אינה מהווה דמות משמעותית ודומיננטית בחייו ואף תלויה בו מבחינה כלכלית כך שלהערכת השירות תתקשה להציב לו גבולות בזמן בהיותו במעצר בית בביתה. בנוגע לבת דודו של המשיב מסר השירות כי ניכר כי הינה מגויסת לסייע לו, עם זאת מדובר בערבה מגבה אשר להערכת השירות תתקשה לשמש כדמות סמכותית עבור המשיב לאור הקשר החברי ביניהם וקשייה לבחון כל דפוס מכשיל בהתנהגותו. בסיכום הדברים, השירות לא התרשם כי אמו ובת דודתו של המשיב תוכלנה לתת מענה שיהיה בו לצמצם מרמת הסיכון אותה העריך.

5. בדיון שהתקיים ביום 22.1.2018, הלין ב"כ המשיב כי שירות המבחן בחן רק 2 מפקחים פוטנציאלים מתוך 4 שהוצעו בפניו, ואילו בחן את כל המפקחים שהוצעו בפניו כחלופה כי אז יכול והיה משנה בדעתו. עוד טען כי בניגוד לטענת שירות המבחן, המשיב גילה דעתו בפניו כי הוא מעוניין בהליך טיפולי משמעותי אף לצד מעצרו באיזוק אלקטרוני.

ב"כ המבקשת חזרה על בקשתה למעצרו של המשיב, תוך שעמדה על התסקיר השלילי והמלצתו השלילית. ב"כ המבקשת חזרה על טיעוניה מהדיון הראשון והפנתה לרקע הסכסוך שבין המשיב למתלוננת, שמקורו בעובדה שזו הרה והמשיב מתנגד לכך, הפנתה לצילומים בתיק החקירה המלמדים על האלימות הקשה בה נקט המשיב כלפי המתלוננת, להודעות הכתובות בינו לבין המתלוננת המצביעות גם הן על אותה תחושה קשה בדבר רצונו של המשיב לפגוע במתלוננת בכל מחיר והעיקר להביא לכך שהוולד שבבטנה לא ייוולד. ב"כ המבקשת טענה כי חלופת מעצר בעניינו של המשיב לא תסכון, ואשר להליך הטיפולי נטען כי הסכמת המשיב הינה מהפה לחוץ והכל על מנת להוציא עצמו ממעצר, ובכל מקרה, יש ליתן משקל מכריע לאפשרות של איון מסוכנות המשיב ולא להליך טיפולי כזה או אחר.

6. נוכח טענות ב"כ המשיב כמפורט ועל מנת שלא תחזור ותעלה כל טענה בעניין זה, סברתי כי נכון ליתן בידי המשיב אפשרות להציע את מלוא חלופת המעצר בפני שירות המבחן, כמו גם בחינת טענותיו בכל הנוגע להליך טיפולי משמעותי.

7. תסקיר שני התקבל ביום 31.1.2018, ממנו נלמד כי השירות בחן את כל המפקחים המוצעים כחלופת מעצר עבור המשיב ובכל זאת לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב ממעצר לחלופה זו שכן להערכת השירות לא יהיה בחלופה זו להפחית מרמת הסיכון אותה העריך, שכן אלה לא מהווים דמויות סמכותיות עבור המשיב וספק אם יוכלו לבקר התנהלותו השולית.

שירות המבחן ציין כי להערכתו בנסיבותיו יש צורך וחשיבות בשילובו של המשיב בהליך טיפולי אינטנסיבי על מנת לצמצם את הסיכון הקיים. אשר למעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני, העריך השירות כי הצורך ונזקקות המשיב לטיפול במסגרתו יבחן את דפוסיו האלימים ויערוך שינוי בדפוסי חשיבתו המכשילים, אינו מתיישב עם מעצר באיזוק אלקטרוני שלמעשה אינו רלוונטי במקרה זה.

8. במהלך תקופת הדחייה השירות נפגש בשנית עם המשיב אשר הביע עמדתו לפיה הוא מעוניין להשתלב בטיפול אינטנסיבי בתחום האלימות. השירות ציין כי בשיחה עמו ניכר כי החל לבחון דפוסיו האלימים והצורך שלו בטיפול בתחום באופן ראשוני וניתן בשלב זה לבחון התאמתו לטיפול במסגרת "בית נועם" בהרצליה, שהינה מסגרת טיפולית אינטנסיבית לגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם. עוד ציין כי המטופלים ב"בית נועם" נמצאים בליווי ופיקוח של צוות ההוסטל הכולל אנשי חינוך וטיפול, כללי הבית ברורים ונאכפים בצורה מדויקת וחריגה מהותית בהפרת כללי הבית ובהם הגבלות בית המשפט מדווח באופן מיידי לקצין המבחן המטפל ו/או לממונים עליו, ובמידה והמטופל אינו עומד בתנאי המסגרת או שהמסגרת עשויה להפסיק את הטיפול יש צורך בערב מפקח אשר יכול לשמש כחלופה למעצר עד להחלטת בית המשפט.

מסגרת זו הוצעה בפני המשיב וזה הביע נכונות ואף צין כי הוא מעוניין להתמסר לכך לאור רצונו לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו. בהקשר זה הוסיף השירות שמאחר ובעניינו של המשיב נבדקו ערבים מפקחים, והגם שאלה לא נמצאו מתאימים לשמש כחלופת מעצר לאורך זמן וללא שילוב בטיפול, כן יש ביכולתם לשמש כערבים למקרים כמתואר לעיל. בדיון נוסף התקיים ביום 4.2.2018 התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים לאחר ראיון התאמה וקבלה שנקבע להיערך למשיב בבית נועם.

9. תסקיר שלישי התקבל ביום 18.2.2018 וממנו נלמד כי המשיב עבר את ראיון הקבלה ב"בית נועם" ונמצא מתאים להליך הטיפולי במסגרת דירת השלב. עוד נלמד כי מהמידע שהועבר לשירות המבחן מגורמי הטיפול ב"בית נועם" עלה כי המשיב מעיד על מוטיבציה גבוהה לשינוי הרגליו, מעוניין להעמיק את יכולתו לווסת את עצמו מבחינת דפוסיו האלימים ולטפל בהרגלי צריכת האלכוהול, שכן מבין כיום שהם בעייתיים.

השירות ציין כי במהלך הריאיון הובהרו למשיב תנאי הטיפול והוא קיבל אותם על עצמו אף שיתף את השירות בניסיונות להרגיע ולווסת עצמו. עוד שיתף השירות כי המשיב תיאר סימפטומים המותאמים למצבי פוסט טראומה, מחשבנות חודרניות סביב אירועים קשים מחייו ומצב רוח ירוד אשר אינו משתנה בהתאם לנסיבות.

לאור האמור לעיל ולאור הערכת שירות המבחן כי על מנת לצמצם הסיכון הקיים להישנות התנהגות אלימה מצדו של המשיב יש צורך בשילובו במסגרת טיפולית אינטנסיבית, המליץ על שחרורו של המשיב למרכז "בית נועם" במסגרת המסלול המשולב. עוד המליץ כי בת דודתו של המשיב, גב' רימה, תשמש כחלופת מעצר עבורו למקרה של מחלה או פנייה לקבלת טיפול רפואי או השעיה מהטיפול, וכן תלווה אותו לכל שיידרש.

10. בדיון שהתקיים ביום 20.2.2018 חזרה ועתרה ב"כ המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לדידה אין לקבל המלצת שירות המבחן ועיקר טענתה נעצה בעובדה ש"בית נועם" אינו מהווה חלופת מעצר, אלא מסגרת טיפולית שאינה סגורה הרמטית, אשר נכונה יותר למקרים בהם המסוכנות אינה גבוהה. לטענתה, רמת הסיכון להישנות עבירות מצד המשיב הינה גבוהה כעולה מהתסקיר הראשון של שירות המבחן, אולם לא רק, אלא גם ממעשיו ומהעובדה שאלה בוצעו תוך שהמשיב נמצא בעיצומו של הליך פלילי שנפתח נגדו בגין אלימות קודמת נגד המתלוננת. לדידה, קיים פער בין התסקיר הראשון לתסקיר הממליץ על חלופה טיפולית ובכל הנוגע להתרשמות השירות למוטיבציה מצד המשיב והתועלת שבשילובו של מי שהוא אינו מודע למאפייניו התוקפניים ואשר מכחיש כל תוקפנות כלפי המתלוננת.

ב"כ המשיב ציין כי הגם שהמשיב ביצע את העבירה כשהוא ממתין לטיעונים לעונש בתיק אחר שהתנהל נגדו בעבירת אלימות כלפי המתלוננת, אין בכך כדי לבטל את נזקקותו לטיפול והחשיבות שבטיפול לעתיד ועתר לשחרורו לחלופה טיפולית ב"בית נועם" כהמלצת שירות המבחן, בין היתר בשים לב למרחק הגאוגרפי בו ממוקמת המסגרת, בעיר הרצליה.

11. חזרתי ועיינתי בחומר החקירה, בטיעוני הצדדים, תסקירי שירות המבחן, ולאחר התלבטות, מצאתי לנכון להעדיף שילובו של המשיב בהליך טיפולי משמעותי ואינטנסיבי, על פני המשך מעצרו.

ראשית וקודם לכל בחנתי במידת מסוכנות המשיב כלפי המתלוננת. בהקשר זה העריך שירות המבחן את רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות מצד המשיב כגבוהה, עם זאת רמת סיכון זו ניתן להערכת השירות להפחית במידה רבה בשילובו בהליך טיפולי המיועד לגברים שנקטו באלימות כלפי בנות זוגן.

את טענת ב"כ המבקשת לפיה קיים פער בין התסקיר הראשון לתסקיר השלישי אשר בא בהמלצה לשילוב המשיב בחלופה טיפולית, יש לבחון על הרקע לפיו, המשיב מוכר לשירות מהליך קודם (שנת 2016) בעבירה של אלימות כלפי המתלוננת ולאחר שיחה עם המשיב לצורך הכנת התסקיר הראשון הביא מהתרשמותו לפיה בהעדר מודעות המשיב לחלקיו המכשילים והעדר מוטיבציה לטיפול לא יהיה בחלופה שהוצעה להפחית מרמת הסיכון אותה העריך, ומכאן שלא בא בהמלצה לשחרורו. יחד עם האמור, בתקופת הדחייה שנמשכה כחודשיים ימים, חזר השירות ופגש במשיב, בהמשך גם נפגש המשיב עם הגורמים המטפלים במדברת " בית נועם" המשמש כמסגרת טיפולית סגורה לגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגן, ומשניכר השינוי בגישתו של המשיב לרבות מודעותו והכרתו דבר נזקקותו לטיפול והוא נמצא מתאים, ומשהשירות העריך כי רק הליך טיפולי משמעותי יהיה בו להפחית מרמת הסיכון - בא השירות בהמלצה לשחררו לחלופה הטיפולית בית נועם. מכאן נראה כי באמור יש להסביר את אותו פער עליו עמדה ב"כ המבקשת.

"בית נועם" עליו הרחיב לפרט שירות המבחן, מוכר היטב לבית משפט זה כמסגרת טיפולית שאמנם אינה מהווה חלופת מעצר, אולם היא מסגרת סגורה בפיקוח תמידי של גורמי הטיפול וההדרכה במקום, וכל הפרה לרבות יציאה מממנה מדווחת מיד לשירות המבחן ולמשטרה. בנוסף, מיקומה הגאוגרפי של המסגרת הטיפולית הוא בעיר הרצליה, המרוחקת משמעותית מהעיר ערד בה מתגוררת המתלוננת.

שיקול נוסף אותו מצאתי להביא במכלול השיקולים להעדיף חלופה טיפולית על פני המשך מעצרו של המשיב נעוץ בעובדה כי האירועים המתוארים בכתב האישום התרחשו באוגוסט 2017 - קרי חלפו כ 6 חודשים. בהקשר זה יש להביא בחשבון כי נעצר בראשית חודש דצמבר 2017 וכשתקופה ארוכה קודם לכן ( מספר חודשים) לא התראו השניים ואף קשר לא היה בניהם.

גם הבאתי בחשבון כי המשיב ביצע את העבירות כלפי המתלוננת שעה שהמתין לדיון בטיעונים לעונש לאחר הרשעתו בעבירה של תקיפה סתם של המתלוננת. לצד זאת, גם הבאתי בחשבון כי במסגרת אותו הליךהוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, אולם בהסכמת המאשימה הוא שוחרר כבר ביום הגשת כתב האישום 11.9.2016 בתנאים שכללו מעצר בית מלא בצפון הארץ, וב 3.11.2016 בוטלו תנאי שחרורו למעט איסור כניסה לעיר ערד בה מתגוררת המתלוננת ואיסור יצירת קשר עמה.

לא עלתה כל טענה כלפי המשיב כי הפר את תנאי שחרורו ובכל מקרה לא ניתן להתעלם מכך כי תקופה ממושכת מאוד שמר המשיב על תנאי שחרורו ולמעשה הגיע לעיר ערד באוגוסט 2017 רק לאחר שנודע כי המתלוננת הרה והוא היה כבר בקשר עם בחורה אחרת, ממוצא מוסלמי עמה תכנן להינשא. גם אין להתעלם כי לאחר אותם אירועים מאוגוסט 2017 ועד למועד מעצרו של המשיב אשר בוצע בחלוף למעלה מ -3 חודשים לאחר התרחשות האירועים, המשיב לא פגש את המתלוננת ולא ניסה להגיע אליה פיזית.

12. בנוסף למכלול השיקולים כמפורט, בהביאי בחשבון את הקשיים של המשיב וגם של המתלוננת סביב הריונה, בהביאי בחשבון כי המתלוננת צפויה ללדת בעתיד הקרוב ובשים לב לגילם הצעיר של המתלוננת והמשיב כמו גם לקשיים הצפויים להם אחר הלידה - נראה לי נכון, כבר בשלב הזה, לאפשר ואף לעודד את שילובו של המשיב בחלופה טיפולית אינטנסיבית אשר תקנה לו כלים ומיומנויות שונות להתמודדות ושליטה בכעסים וזאת לצד הבטחת שלומה של המתלוננת.

אשר על כן, אני מורה על שחרור המשיב "מדלת לדלת" למסגרת הטיפולית " בית נועם ובתנאים הבאים:

א. המבקש יובא באמצעות שב"ס למסגרת הטיפולית בית נועם בתאריך ושעה על פי קביעת שירות המבחן ובהינתן כי מועד הקליטה שנקבע ליום 25.2.2018 חלף.

ב. המבקש ישהה בתחומי המסגרת הטיפולית בתנאי המקום ויהא רשאי לצאת את תחומה במסגרת פעילויות המקום, ובכפוף לכך שהיציאה תהא על דעת הסגל הטיפולי, וכחלק מאותו הליך טיפולי.

ג. תנאי מתנאי השחרור הוא כי המבקש יציית לכל כללי המקום.

ד. ככל שהמבקש יפר תנאי מתנאי המקום (הפרה אשר לדעת הסגל הטיפולי מצדיקה הרחקתו), או ככל שמסיבה זו או אחרת, הסגל הטיפולי במקום, יחליט להרחיק את המבקש מהמקום או להשעותו, על הסגל הטיפולי להודיע על כך מידית למשטרת ישראל, לשירות המבחן ולבית המשפט, ואני מורה למשטרת ישראל להגיע למקום מיד לאחר קבלת הודעת הסגל הטיפולי, לעצור את המבקש ולהביאו בפניי (או בהעדרי, בפני שופט תורן) בתוך 24 שעות מעת מעצרו.

ה. ככל שהמבקש יחליט על דעת עצמו לעזוב את המסגרת הטיפולית, אני מורה למבקש להתייצב באופן מידי בתחנת המשטרה הקרובה ואני מורה למשטרת ישראל לעצור את המבקש ולהביאו בפניי (או בהעדרי, בפני שופט תורן) בתוך 24 שעות מעת מעצרו.

מובהר למבקש כי האמור בתנאי סעיף ה' לעיל הינו תנאי מהותי מתנאי השחרור.

ו. ככל שהמבקש יעזוב על דעת עצמו את המסגרת הטיפולית, ומבלי לגרוע מחובת המבקש בהתאם להוראות סעיף ה' לעיל, אני מורה למסגרת הטיפולית לדווח באופן מידי למשטרת ישראל, לשירות המבחן ולבית המשפט.

ז. התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי מי ממפקחיו.

ח. להבטחת קיום תנאי השחרור בכלל, ותנאי סעיף ה' בפרט, תיחתמנה ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך ₪ 10,000 ₪ כל אחת.

ט. הפקדה בסכום של 5,000 ₪ ₪.

י. ניתן בזאת צו פיקוח מעצרים למשך שישה חודשים מהיום.

עד למועד קליטתו של המשיב במסגרת הטיפולית יישאר המבקש במעצר.

המזכירות תשלח העתק החלטה לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ח, 08 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.