החלטה

1. בקשה למעצר המשיב ל- 6 ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן:"החוק"), שמייחסת למשיב חשד בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג , תקיפה סתם- בן זוג, איומים, כליאת שווא והיזק לרכוש במזיד.

2. עיינתי בתיק החקירה וקיימות ראיות המקימות חשד סביר למעורבותו של המשיב בעבירה המיוחסת לו.

3. יצוין כי מעבר להודעת המתלוננת אשר היא מפורטת ומפרטת אירועים קונקרטים ותיאורים ספציפיים ישנם חיזוקים הן בתמונות של חבלות שנגרמו לה, הן בעדות של עדה נוספת ואפילו בהודעתו של המשיב עצמו, כאשר הוא מודה כי ריסק לה את הטלפון כי היא קיבלה טלפון מגבר אחר עולה אובסיסיביות של המשיב כלפיה.

4. טיב העבירה שעניינו אלימות בין בני זוג, מקים עילת מעצר סטטוטורית ובנוסף גם יש חשש לשיבוש הליכי חקירה, כיוון שחלק מן המעורבים מוכרים למשיב והוא יכול להשפיע עליהם.

5. עם זאת, מדובר במשיב שרק לפני 4 חודשים היה בן 18, היינו מדובר בצעיר ללא כל עבר פלילי ומעורבות קודמת ובהתאם להלכה הפסוקה שומה על בימ"ש תמיד לבחון אם ישנה חלופה שחומרת פגיעתה בחירות המשיב פחותה ממעצר, שדי בה כדי לצמצם את המסוכנות והחשש לשיבוש.

6. בעניינו, המתלוננת מתגוררת באשדוד ואילו הוריו של המשיב מתגוררים בסביון. הם נחקרו בבימ"ש ובימ"ש התרשם כי הם יכולים להוות גורם סמכותי ולהציב מגבלות על המשיב, כך שימנע ממנו לסכן את המתלוננת או לשבש הליכי חקירה.

7. בנסיבות אלה, בעיקר נוכח גילו הצעיר של המשיב, אף שמדובר בעבירות חמורות נוטה הכף לעבר השחרור.

8. נוכח כל האמור לעיל, המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א. התייצבות לכל חקירה על פי דרישה.