6. היקף התפיסה הכלכלית יכול להגיע עד כדי שווי העבירות, ובענייננו השווי הנטען של העבירות עשוי להגיע עד מאות מיליוני שקלים. עדיין, מדובר בסעד זמני, ובעוד שבתחילת החקירה שמה היחידה החוקרת את ידה על נכסים בהיקף מקסימלי, ככל שמתקדם ההליך יש לבחון את מידתיות התפיסה במבט צופה פני עתיד, קרי הערכה משוערת האם ומתי צפויה החקירה להבשיל לכתב אישום, ובהמשך אף להרשעה (ר' בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, 12.3.2006).

7. כמו בכל סעד זמני בהליך פלילי יש לשקול מנגד את חזקת החפות ואת הפגיעה החריפה בזכויות המשיבים, בקניינם ובנכסיהם, והימשכות ההליך משנה מעת לעת את האיזון בין השיקולים הנוגדים (ר' למשל בש"פ 7446/12 די. אנ. דיאמונדס בע"מ נ' מדינת ישראל, 1.11.2012, פסקה 5).

8. מבלי להרחיב ולקבוע כל מסמרות לגבי חקירה הנמצאת בעיצומה, ובזהירות הנדרשת, סבורני כי עוצמת הראיות נגד גמבורג; חלקו בפרשה ביחס לחשודים אחרים וקירבתו הראייתית לליבת העבירות; ההסתברות להגשת כתב אישום נגדו ולהרשעתו בפלילים; היקף העבירות שניתן יהיה לייחס לו (גם על פי הכרעה מקסימליסטית ביותר והנחות הנוחות למבקשת, לצורך הדיון כעת); ואף היקף החילוט העתידי המשוער שניתן יהיה לגזור מכל אלה אם אכן יורשע (בשים לב לפסיקה הנוהגת ולהיקפי הסנקציות הכלכליות והחילוטים בפרשות דומות שנדונו בעבר) - כל אלה מובילים למסקנה כי לעת הזו תפיסת הרכוש אינה מידתית ואין עילה לפגיעה קניינית חריפה כל כך בגמבורג ובמשיבים הקשורים לו, שמשביתה אותו כלכלית במישור האישי והעסקי גם יחד, כאשר להשקפתי ולמיטב הערכתי ניתן יהיה להבטיח חילוט עתידי, אף תוך נטילת "שולי ביטחון" והנחת הנחות משפטיות מפליגות לטובת היחידה החוקרת, גם אם ישוחרר חלק משמעותי מן התפוסים.

9. לאור האמור אני מורה כי חשבון הבנק המשותף למשיבים 1 ו-2 (מספר רכוש תפוס 85048035, שוויו המוערך כ-25 מיליון ₪ לפי טבלת התפיסה במ/5) ישוחרר, ואילו ההחזקה בשאר התפוסים הכלכליים הקשורים לגמבורג תוארך ב-180 יום. ההחלטה תיכנס לתוקף תוך 7 ימים, כדי לאפשר השגה עליה.

10. בשים לב לתוצאה המעשית, לא מצאתי הכרח להכריע בטענות המשיבה 2 לשחרור מחצית מן הרכוש התפוס שמשותף לה ולבעלה וכן איני מכריע בבקשות הפרטניות לשחרור נכסים לצרכים ספציפיים.

פישמן (וחברת גולר)

11. טענותיו של פישמן בנוגע לחוקיות התפיסה מלכתחילה הוכרעו בהחלטתי מיום 9.1.25, ולא אדרש להן בשנית.

12. באשר למצב העדכני של החשד נגד פישמן אפנה לעמ' 22 לנספח הסודי. החשד שריר וקיים, הגם שפישמן אינו נמצא בלב הפרשה (מבלי לקבוע מסמרות, ובזהירות הנדרשת).

13. בהפעילי את מבחני האיזון שהזכרתי לעיל על עניינו של פישמן, הגעתי למסקנה שהמשך התפיסה בעניינו מוצדקת. ראשית, פישמן לא טען ולא הביא ראיות לגבי קושי כלכלי אישי או עסקי כתוצאה מן התפיסה, שבניגוד לגמבורג לא הייתה תפיסה גורפת של כלל נכסיו.

14. נוסף על כך, פישמן נמנע בעקביות מהגעה לישראל לחקירה כפי שהתבקש. הדבר משליך על ההכרעה בגורל המשך התפיסה בכמה מישורים. ראשית, הליך פלילי מחייב את נוכחות החשוד/הנאשם ובית המשפט יתקשה להעניק סעד לבעל דין שכלל אינו מתייצב בפניו. שנית, מדובר בחוסר ניקיון כפיים של חשוד שאינו משתף פעולה עם החקירה, שלישית, חוסר שיתוף הפעולה של פישמן מונע בירור החשד, הפרכתו או חיזוקו, ולכן בסיס החשד בו מחזיקה היחידה החוקרת ממשיך להיזקף לחובתו של פישמן, יש להניח לחובתו שלא נגרע דבר מאותו חשד, ואין לשקול לזכותו את חלוף הזמן והימשכות החקירה.

15. צירוף הטעמים הנ"ל מוביל למסקנה שדין הבקשה להארכת התפוסים הקשורים לפישמן - להתקבל. התפיסה מוארכת ב-180 יום.

חומר שהוגש בדיון יוחזר למבקשת במזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"ה, 03 יולי 2025, בהעדר הצדדים.