החלטה

בפני בקשה להחזרת תפוס, רכב מ.ר. 186-47-203, השייך למבקשת ונתפס ביום 27.12.25 לאחר שבעלה של המבקשת, מר איסמעיל אזברגה, נתפס בכף במהלך עבירה של שוד עתיקות בעודו חופר באמצעות פטישון בחלל תת קרקעי קדום באתר ארכיאולוגי מוכרז ("יער מגל").

הרכב נתפס חונה בקרבת אתר החפירה הפיראטי בקרבתו גנרטור פועל שהפעיל מטענים לסוללות של הפטישונים שהופעלו ע"י איסמעיל וע"י אדם אחר בחלל התת קרקעי.

בפי ב"כ המבקשת מספר טיעונים. האחד הוא כי הרכב שייך למבקשת, לא לבעלה, היא לא חשודה בביצוע עבירה ואין סיבה שרכושה יתפס או יחולט. השני הוא כי הרכב משועבד לחברת מימון שכן הוא נקנה רק לאחרונה בהלוואה של 152,286 ש"ח אשר לפי לוח סילוקין שהוגש לי מועד פרעון ההלוואה הינו רק בשנת 2029 כך שבכל תקופה זו לא ניתן יהיה למכור את הרכב או לחלטו. נימוק שלישי הינו כי למבקשת יש ילד נכה שעליה להסיעו לטיפולים והיות זמינה עבורו ואף לפנות אותו לטיפול רפואי אם הוא מצבו יתדרדר (הוצג תיעוד רפואי(.

המשיבה טוענת כי מדובר בעבירה חמורה לפי חוק העתיקות וכי הרכב היה מרכיב חיוני בביצוע העבירה שכן הוא הוביל את כלי העבודה הרבים שנדרשו לביצוע החפירה. לדברי מפקח גיא דרך בעתיד הנראה לעין התיק יועבר לעוץ המשפט להכנת כתב אישום והוא עתיד לכלול בקשה לחילוט. ככל שהרכב ישוחרר בחלופת תפיסה מבוקש כי התנאים יהיו לפי הפסיקה הרגילה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה שוכנעתי כי קיים חשד סביר כי מר איסמעיל אזברגה ביצע עבירה של שוד עתיקות, קיימת עילת תפיסה מניעתית ולצרכי חילוט ואולם בהתחשב בכך שהרכב אינו רשום על שמו, אלא על שם המבקשת, שלא פשעה בדבר, ולאור העובדה כי הרכב משועבד בשיעבוד ראשון לחברת המימון, עד לפירעון סופי של ההלוואה, נראה כי סיכויי החילוט של הרכב אינם גבוהים ביותר.