7. המשיבה טוענת כי הרכוש נתפס מכח סעיפים 21 ו 26(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 שעניינם תפיסת רכוש בשווי. עילת התפיסה מאפשרת לתפוס גם רכוש לגיטימי של חשודים ולא רק רכוש הקשור בעבירה.

8. באשר לטענת המבקשת כי על המשיבה לבחור בין שני מסלולי התפיסה האפשריים וכי על המשיבה לבחור בתפיסה שפגיעתה פחותה כלומר מכח פקודת הסמים, המשיבה מפנה לפסיקה של בית המשפט העליון (בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נגד יוסף ברוך [פורסם בנבו] (15.3.17) על פיה חקירות הלבנת הון הן מסועפות ומורכבות ומטבען מתארכות הרבה יותר מ 90 הימים שחילוט לפי פקודת הסמים מאפשר וכי אין לחייב את המדינה לבחור באחד מבין המסלולים.

9. המשיבה מדגישה כי היקף העבירות המיוחסות לכלל החשודים הן בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים וכי שווי התפוסים אינו מגיע כדי היקף העבירה.

10. המשיבה מפנה לפסיקה ידועה באשר לתכליות החילוט , למונע מצב בו יצא חוטא נשכר, למנוע ערבוב בין כספים כשרים לכספי פשיעה ובנוסף תכלית מעין עונשית שמשמעותה הסיכון מפני פגיעה כלכלית והכבדה כלכלית על העבריין בעקבות ביצוע העבירה.

11. תכליתם של הסעדים הזמניים הוא להבטיח מימוש החילוט בסיום ההליך הפלילי ולשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך וינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע את הצו (ע"פ 6009/19 עלאא ביידון נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו](23.10.19)

דיון והכרעה

12. לצורך ההכרעה בבקשה קבעתי דיון בפני, שמעתי טענות הצדדים, עיינתי בקלסר האוחז את הראיות הרלוונטיות ואף עיינתי בנספח סודי שנערך במיוחד למענה על הבקשה (במ/2).

13. מהעיון במסמכים עולה כי על פי החשד, החשודים העיקריים בפרשה, מונדר בדיר (אחד מבניה של המבקשת) וקרם בדיר (נכד של המבקשת) מנהלים נש"פ ומבצעים (בחריגה מהרישיון) עסקאות קריפטו עבורם ועבור ארגוני פשיעה ובכך מלבינים הון ומעלימים הכנסה בסך של עשרות מיליוני שקלים. פעילות זו מתבצעת בנש"פ הקרוי "קאש טולס" המצוי בבעלות רשמית של בדיר בדיר (בן נוסף של המבקשת) אך מי שמנהלים אותו בפועל הם מונדר בדיר וקרם בדיר. במסגרת החקירה התגלו עבירות מס כמו הצהרות כוזבות למיסוי מקרקעין ורישום כוזב של בעלות מקרקעין על שם האם (המבקשת) בכדי לטשטש בעלותם ברכוש (הלבנת הון).

14. החשד הוא כי בניה של המבקשת: מוזהר בדיר, בדיד בדיר, מונדר בדיר ואשרף בדיר רשמו על שם אמם נכסים אותם קנו והשביחו בכספי העבירות שביצעו.

15. הן הכסף המזומן והן נכסי המקרקעין מיוחסים לחשודים אשרף, בדיר, מונדר, מוזהר וקרם ומהווים רכוש בשווי שניתן לחילוט במסגרת עבירות הלבנת הון.

16. המבקשת, גב' חלימה בדיר, מספרת בעדותה במשטרה (באזהרה) כי מעולם לא עבדה ולא השתכרה וכל חייה חיה מהשכר של בעלה שעמד על כ 5,000 ₪ לחודש וכיום היא חיה מקצבה שמקבל בעלה הנכה, בעוד נכסיה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים.

17. חלק מהנכסים שבבעלות המבקשת מושכרים לעסקים שונים, ואולם מעדויות אותם בעלי עסקים עולה כי השכירות החודשית מועברת על ידם לחברות "סול זול" ונוף הארץ" (חברות בבעלותו ובשליטתו של בדיר בדיר, בנה של המבקשת).

18. החשודים המרכזיים: מונדר בדיר, מוזהר בדיר ובדיר בדיר, טענו בעדויותיהם כי חברת "סול זול" שוכרת את כל הנכסים בהם היא פועלת מחלימה בדיר ("המבקשת") ומשלמת לה סכום שנתי קבוע בגין השכירויות. עוד בהתאם לגרסאות האחים החשודים בדיר מי שמטפל בנכסים, משביח אותם ומשכיר לאחרים, אלו הם.

19. המבקשת, גב' חלימה בדיר, טענה בעדותה מיום 2.9.25 כי היא לא מקבלת לידיה כספי שכירויות עבור אף נכס וגם לא מקבלת כסף מחברת "סול זול".

20. באשר לכספים במזומן שנתפסו ברשותה - המבקשת טענה בחקירתה כי היא אינה יודעת לומר מהו סכום הכסף שנתפס וכי מדובר בכסף שחלקו כסף של נכדיה שקיבלו מתנות בימי הולדת ובחגים והיא שומרת עבורם וחלקו כסף שהשאיר אצלה נכדה קרם בדיר, כסף שמקורו מהצ'יינג' שלו.

21. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 111 - מדובר במבנה מסחרי ענק 2,598 מ"ר הרשומים בטאבו ע"ש המבקשת, אולם בחקירתה, משהוצגו לה נכס טאבו ותצ"א של הנכס טענה כי אינה מכירה נכס זה. מעדויות בעלי העסקים השוכרים במקום (במ/3-במ/5) עולה כי התנהלו אל מול אשרף בדיר ומול מונדר בדיר, שכר הדירה שולם לחברת "סול זול" או "נוף הארץ" והחברות הללו אף מסרו קבלות וחשבוניות עסקה.

22. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 90 - מדובר בנכס בהיקף של 2,027 מ"ר ובו מבנה תחנת הדלק סול זול ומשרדי סול זול. המבקשת בחקירתה הסבירה כי הם קנו את תחנת הדלק, לה היה קצת זהב ולבנים שלה היה כבר כסף מתחנת הדלק ויתכן שגם בעלה לקח משכנתא על 50,000 ₪ אך אינה בטוחה. המבקשת לא ידעה כי השטח נרשם על שמה, היא לא זוכרת מתי הוא נקנה, היא לא חתמה על ההסכם ולא מזהה את חתימתה על ההסכם. הבעלים הקודמים של הנכס נחקר (במ/6) וסיפר כי כל ההתנהלות היתה מול מונדר בדיר ועם המבקשת, חלימה בדיר, מעולם לא דיבר. בעת החתימה על ההסכם נכחו מונדר בדיר ואשרף בדיר בלבד.

23. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 95 - המבקשת חלימה בדיר העידה בחקירתה כי איננה מכירה את הנכס, לא מכירה את הבעלים הקודמים ממנו נרכש הנכס, לא מזהה את חתימתה על ההסכם ו"מונדר מתעסק בזה".

24. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 108 - המבקשת בחקירתה אינה מכירה את הנכס, לדבריה לא רכשה אותו, לא מכירה את ההסכם המכר ולא חתמה עליו. מוכר הנכס מספר כי מכר אותו לשניים מהאחים העיוורים בדיר.

25. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 91 - נראה שמדובר בבית המגורים בו מתגוררת המבקשת עם בעלה, בנה מוזהר בדיר עם משפחתו, ושאדי בדיר עם משפחתו. הנכס רשום בטאבו על שם שלושה אנשים ואינו רשום על שם המבקשת כלל.

26. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 86 + 85 - מדובר במחסן מרלו"ג ענק המושכר לרהיטי לאונרדו. הקרקע כלל אינה רשומה על שם המבקשת.

27. ביחס לנכס מקרקעין גוש 8868 חלקה 36 - המבקשת בחקירתה אינה מכירה את הנכס, אינה מכירה את מי שמכר לו אותו, מר איסמעיל בדיר, וטענה כי לא קנתה את הנכס והחתימה על ההסכם איננה חתימתה.

28. התמונה המצטיירת הינה כי המבקשת אינה בעלים אמיתיים של נכסי המקרקעין נשוא הבקשה וגם בסכום המזומן שנתפס ממנה אין לה זכויות (שייך לנכדיה השונים). נראה מהראיות שהובאו בפני כי בניה של המבקשת, מונדר ואשרף, מנהלים את נכסי המקרקעין ונוהגים בהם מנהג בעלים לכל דבר ועניין וכי המבקשת נרשמה בהסכמי המכר על מנת לטשטש את בעלותם בנכסים כ"אשת קש" גרידא.

29. אני קובע כי קיים חשד סביר הקושר את מונדר ,אשרף וקרם לעבירות המיוחסות להם, כל אחד בהיקף מוערך של כ 100 מיליון ₪ (מסמכים במ/1-במ/2) ומאחר והעבירות הן עבירות על חוק הלבנת הון הרי שהתפיסה המבוצעת היא תפיסה בשווי ואין צורך למשיבה להראות כי בתפוסים נעברה עבירה, או שעומדים לעבור בהם עבירה או שהם נדרשים כראיה בהליך משפטי, או שהם ניתנו כשכר בעד עבירה, או כאמצעי לביצועה ודי בכך שהיקף העבירות המיוחסת לחשודים האמורים עולה בהיקפו על היקף הנכסים שנתפסו ומיוחסים לאותם חשודים, הגם שהקפידו לרשום את הנכסים על שם אמם.

30. באשר לטיעונה של המבקשת כי היה על היחידה החוקרת לנהוג במסלול תפיסה לפי פקודת הסמים, מקובלת עלי תשובת המשיבה המפנה לפסיקה של בית המשפט העליון לפיה בחקירות הלבנת הון אין לחייב את המדינה לבחור באחד מבין המסלולים (בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נגד יוסף ברוך [פורסם בנבו] (15.3.17).

31. סוף דבר, משהוכח חשד סביר לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של כ 200 מיליון ₪ ע"י מונדר ואשרף, משהוכח חשד סביר כי נכסי המקרקעין מנוהלים בפועל ע"י בניה של המבקשת, מונדר ואשרף, הנוהגים בהם מנהג בעלים, וכי הנכסים נרשמו על שם המבקשת מבלי שתהיה לה מעורבות ברכישתם, מבלי שיש לה מודעות לקיומם, מבלי שתהנה מפירותיהם, הרי שמדובר בכספים ובנכסים המהווים רכוש בר חילוט לפי חוק הלבנת הון המשויכים לבניה של המבקשת מונדר ואשרף - ותפיסתם לצורך הבטחת חילוט עתידי בדין יסודה.

32. לא מצאתי כי קיימת חלופת תפיסה מניחה את הדעת ביחס לנכסי הנדל"ן וביחס למזומנים התפוסים. בנוסף, נראה כי לאור חוסר הידע של המבקשת באשר לנכסים הרשומים על שמה ולחוסר הפעולה שלה בנכסים - לא יפגע צו ההקפאה בהתנהלותה השוטפת של המבקשת.

33. אשר על כן אני דוחה את הבקשה להשבת התפוסים.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"ו, 06 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.