4. בכך, המשיבים עברו לכאורה את העבירות שצוינו לעיל ואף הקלו בביצוע עסקאות הסמים והאמל"ח הקשורות לשירותים הפיננסיים שניתנו עבורן.

5. במסגרת החלטות קודמות, הוריתי על השבת כלי רכב שונים שנתפסו בפרשה זו בתנאי "חלופת תפיסה".

6. כאן המקום לציין כי מהמשיב 6 נתפס סך של 4,470 ₪ במזומן וכן מסמכים שונים. המשיב 6 לא נכלל בהחלטות קודמות בפרשה, והלכה למעשה לא ניתנה החלטה המורה על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים. משכך, ובהינתן כי לא הוצג לעיוני חומר החקירה בעניינו של המשיב 6 - ההחלטה תתייחס למשיבים 1-5 (אשר ייקראו להלן: "המשיבים").

הבקשה והתשובה

7. בבקשה הנוכחית, עותרת המבקשת להמשך ההחזקה ברכוש שנתפס מהמשיבים. נטען כי התיק עבר לבחינת הפרקליטות לא מכבר וכן מונה פרקליט מלווה. המשיבים, מצדם, התנגדו לבקשה וביקשו לקבוע דיון במעמד הצדדים.

8. בדיון שהתקיים ביום 19/5/2025 חזר ב"כ המבקשת על הבקשה והפנה למסמכים שונים בתיק החקירה - דו"ח סודי מעודכן (סומן אג/1), טבלת תפוסים (סומנה אג/2) ומסמך מאת הפרקליטות (סומן אג/3). נטען כי הרכבים לא שוחררו בפועל שכן המשיבים לא עמדו בתנאי של שעבוד פוליסת ביטוח מקיף.

9. ב"כ המבקשת התייחס פרטנית למספר כלי רכב שנתפסו מהמשיב 1 וטרם שוחררו בפועל:

א. רכב מסוג דודג' ראם מ.ר. 60897802.

ב. טרקטורון מ.ר. 32979101.

ג. טרקטורון מ.ר. 1767428.

ד. טרקטור חקלאי מ.ר. 170553.

10. כאן המקום לציין כי ביחס לרכב הדודג' ראם, בהחלטתי בה"ת 53877-09-24 מיום 2/12/2024 הוריתי על השבתו לבעלים הרשום, בכפוף להפקדה בסך 25% משווי הרכב, המצאת פוליסת ביטוח מקיף שתשועבד למבקשת וכן צו איסור דיספוזיציה. ביחס לטרקטורון מ.ר. 176428, בהחלטתי בה"ת 35955-08-24 מיום 18/10/2024 הוריתי על השבתו לבעלים הרשום, בכפוף לעמידה בתנאים דומים.

11. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי ביחס לשני הטרקטורונים והטרקטור, ומאחר ושוויים הכולל עומד על סך של 204,000 ₪, המבקשת נכונה להסכים לשחרורם בכפוף להפקדה במזומן בסך של 150,000 ₪ תוך ויתור על רכיב הביטוח המקיף.

12. ב"כ המשיבים ציין בדיון כי מדובר בבקשה שנייה להארכת תוקף התפוסים בתיק זה בהתאם לסעיף 35 לפסד"פ, כאשר היחידה החוקרת תפסה את הרכוש לראשונה מכוח סמכותה בדין. משכך, מדובר בתקופה שלישית בת 180 ימים. החשד הסביר כנגד המשיבים לא התחזק וגם לא נאספו חומרי חקירה חדשים, כאשר מנגד המשך ההחזקה בתפוסים פוגע בקניינם של המשיבים, לרבות המשך תפיסה של תכשיטים יקרי ערך.

13. ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי ביחס לרכב הדודג', ומשחלף זמן ניכר מההחלטה להורות על שחרורו בתנאים - יש להורות על הפחתת סכום ההפקדה. ביחס לטרקטורונים, ומאחר ולא ניתן לבטחם בביטוח מקיף - ציין ב"כ המשיבים כי ניתן להפקיד סך של 20,000 ₪ עבור כל טרקטורון וכן חתימה על ערבות עצמית בסך 20,000 ₪ לכל רכב. בסיכומם של דברים, עתר ב"כ המשיבים להורות על הפחתת סכומי ההפקדה שנקבעו ביחס לכלי הרכב שצוינו בסעיף 8 לעיל.

דיון והכרעה

14. לאחר שעברתי על חומרי החקירה שהועברו לעיוני, עיינתי במסמכים שסומנו אג/1-אג/3 ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על המשך ההחזקה ברכוש שנתפס מהמשיבים למשך 180 ימים נוספים. בפסקאות הבאות אנמק את קביעתי.

15. כפי שנקבע בהחלטות קודמות שצוינו בסעיף 3 לעיל, החשדות כנגד המשיבים מקימים יסוד סביר לכך שאם יוגש כתב אישום כנגדם והם יורשעו בעבירות המיוחסות להם - אפשר יהיה להורות על חילוט הרכוש בסיום ההליך הפלילי.

16. הואיל ונדרשתי בהחלטות קודמות לדון בטיבו של החשד הסביר כנגד המשיבים, לא מצאתי מקום לשוב על קביעות אלו. די אם אפנה לסעיף 18 בהחלטה מיום 26/11/2025 בהליך זה ולסעיפים 21-30 להחלטה בה"ת 53877-09-24 מיום 10/10/2025.

17. אכן, מאז ההחלטה האחרונה בעניינם של המשיבים החשד הסביר כנגדם לא התחזק בראיות חדשות ומשמעותיות. ברם, כשם שהתחזקות החשד הסביר אינה בבחינת תנאי להארכת מעצר לצורכי חקירה (ר' למשל בש"פ 8841/13 דבאש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.12.2013); עמ"י (מח' ב"ש) 64098-06-24 מדינת ישראל נ' אלסאנע [לא פורסם] (28.6.2024); עמ"י (מח' ב"ש) 46046-02-22 מדינת ישראל נ' פלוני [לא פורסם] (21.2.2022)), כך הם פני הדברים, לטעמי, גם בשלב של הדיון בסעדים הזמניים ברכוש מכוח הפסד"פ.

18. דברים אלו קיבלו ביטוי לאחרונה בהחלטת בית המשפט העליון ברעת"ח 45581-03-25 פרמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6/4/2025):

"אין בהארכת תקופת החזקת התפוסים כשלעצמה משום טעם להערכה מחודשת של התשתית הראייתית, מקום שנקבע בעבר כי זו מספקת לשם תפיסת הנכסים. טענותיו של המבקש לעניין עוצמת הראיות... נטענו באורח כללי, מבלי שהובהר כהלכה כיצד יש באלה להשליך על עוצמת הראיות בעניינו, וממילא אין בהן כדי להקים עילה לבחינה מחודשת של הראיות".

19. עוד מצאתי לנכון להפנות לעמודים 14-15 במסמך אג/1 וכן למסמך אג/3, מהם ניתן ללמוד כי הן היחידה החוקרת והן התביעה לא שוקטות אל השמרים. התיק נמצא בבחינת הפרקליטות לצורך קבלת החלטה בתיק באשר להגשת כתב אישום כנגד המשיבים, ובמקביל גם ניתנו מספר השלמות חקירה.

20. בנסיבות שתוארו, ומאחר ומדובר על עסקאות פיננסיות לא חוקיות בהיקף של למעלה מ-880 מיליון ₪ - לא מצאתי מקום להורות על השבת התפוסים או חלקם לידי המשיבים. זאת, הואיל ושווי התפוסים בפרשה זו נמוך לאין שיעור מהיקף העבירות המיוחס למשיבים. כאן המקום להזכיר את שנקבע לא אחת בפסיקה: בהינתן כי היקף העבירה (או "שווי עבירות", כפי שהוגדר בבש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.2.2020)) גבוה בהרבה משווי התפוסים - כפי שאכן כך הם פני הדברים בעניינם של המשיבים - ישנה הצדקה לתפיסת הרכוש בשלב הסעדים הזמניים לצורך עתירה עתידית לחילוט מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. זאת, בכפוף לדיוּת הראיות ולצורך לנקוט אמצעי שפגיעתו בזכות הקניין פחותה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך [פורסם בנבו] (15/3/2017):

"נראה כי אין חולק כי האינטרס הציבורי בכך שחילוט יתאפשר בסוף ההליך חשוב ומרכזי. מקום בו הרווח הכספי רב הוא, נדרש המרוויח לנקוט צעדים כדי לשמור את אשר נפל בחלקו. כך בפעולות כלכליות על פי דין וכך בפעולות כלכליות שלא על פי דין. מידה כנגד מידה - המענה לרצון העבריין המלבין כספים לשמור על ההון הפסול הוא צעדים מקדמיים ויעילים של רשויות החוק כדי לשמור על הרווח - גם בדמות רכוש בשווי העבירה - עד לבירור המשפט. הנה כי כן, מנגנון השמירה על הרווח מהווה ציר מרכזי במלחמה נגד הפשיעה".

21. נימוקים אלו אף הובילוני למסקנה כי לא ניתן להקל בתנאים שנקבעו כתנאי "חלופת תפיסה" באשר לרכבים שצוינו בסעיף 8 לעיל.

22. אשר לרכב הדודג' ראם, ובשים לב לכך כי אין פערים בשמאויות שנערכו על-ידי הצדדים (ר' עמ' 10 בשו' 26-28 לפרוטוקול הדיון מיום 19/5/2025) - הרי קביעת סכום הפקדה אשר נמוך מהמקובל בפסיקה ממילא מקל עם המשיב 1, ואין מקום להפחתה נוספת. לא מצאתי אף מקום להתחשב בנזק המכני שנגרם לכאורה לרכב בעת ההעמסה או הפריקה ביום התפיסה, וזאת בהעדר כל תשתית ראייתית התומכת בטענה זו.

23. אשר לשני הטרקטורונים ולטרקטור החקלאי שלא ניתן לבטחם בפוליסת ביטוח מקיף, סבורני כי עמדת המבקשת ולפיה חלף פוליסת ביטוח מקיף יופקד סך של 150,000 ₪ עבור שלושת הכלים היא סבירה בנסיבות העניין ואף באה לקראת המשיב 1. עמדה זו גם מקימה את האיזון הנדרש בהליך זה בין האינטרס הציבורי בהחזקת הכלים לבין זכותו הקניינית של המשיב 1 (או של הטוענים לזכות) בהם. כזכור, בהחלטתי מיום 26/11/2024 עמדתי על החשיבות שברישום פוליסת ביטוח מקיף , ודומה כי כוחם של דברים אלו יפה גם לשלב הנוכחי:

"שעבוד פוליסת ביטוח מקיף לטובת משטרת ישראל הינה תנאי שאין בלתו בהליכי החזרת תפוס. כך בהתאם להלכה הפסוקה מקדמת דנא וכך לפי הגיונם של דברים: כאשר הרכב מושב לידי בעליו, המדינה מבקשת להבטיח את החילוט העתידי בסיום ההליך הפלילי בתנאים, ובין היתר מבקשת למנוע עמידה בפני שוקת שבורה מקום בו הרכב ייגנב או יינזק. בכך גם מבקשת המדינה להבטיח את ערכו הממשי של הרכב באמצעות שעבוד הפוליסה, וזאת באם ייגרם אירוע ביטוחי משמעותי".

24. לאור כל המקובץ, אני מורה על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים ב-180 ימים נוספים החל ממועד פקיעת הצו הקודם.

25. ניתן יהא להורות על שחרור הרכבים שצוינו בסעיף 8(ב)-(ד) לעיל (שני הטרקטורונים והטרקטור חקלאי) בכפוף להפקדה כספית בסך 150,000 ₪ וכן צו איסור דיספוזיציה.

26. אשר למשיב 6 - הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויגישו בקשה מוסכמת לקביעת מועד דיון נפרד בעניינו, וזאת בהמשך לאמור בסעיף 6 לעיל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

תיק החקירה מוחזר למבקשת באמצעות המזכירות.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ה, 04 יוני 2025, בהעדר הצדדים.