ההליך והעובדות הרלוונטיות

1.  לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן : "החוק").

2.  המבקשת היא עורכת דין במקצועה וטענה שבשנים האחרונות היא מתרכזת בפעילות מחאה פוליטית כנגד הממשלה ומוכרת ברשתות החברתיות.

3.  המשיב אף הוא פעיל חברתי, בעיקר ברשתות החברתיות, ומתעד באמצעות צילום את פעילי המחאה במטרה (כדבריו) "להשתמש בכלים שלהם" על מנת להראות את טיב ההטרדות הנגרמות לשיטתו ע"י פעילי המחאה כנגד אנשי ציבור ופעילים מהצד האחר של המפה הפוליטית.

4.  המבקשת טענה בבקשתה כי ביום 8.11.25, ירדה במדרגות הנעות בקניון עזריאלי בתל אביב לעבר הפגנה שהתקיימה בסמוך, והמשיב זיהה אותה מרחוק ורץ אליה עם חבריו, נצמד אליה והחל לצלמה תוך פגיעה במרחב הפרטי שלה. המשיב איים עליה שיגיעו אליה בקרוב ל"ביקור בית". המבקשת ביקשה ממנו להתרחק ממנה והוא המשיך להיצמד עד שחבריה של המבקשת נחלצו לעזרתה. בן זוגה של המבקשת טען שהמשיב תקף אותו באירוע ולכן הגיש כנגדו קובלנה פלילית.

המבקשת טענה כי המשיב איים עליה במספר הזדמנויות, לרבות לפני מספר חודשים עת הגיעה לדיון בבית המשפט השלום בת"א, והוא מטריד סדרתי העושה שימוש בפרקטיקה של חדירה למרחב האישי.

5.  ביום 18.11.25 ניתן ע"י סגן הנשיאה, כב' השופט טל חבקין צו ארעי האוסר על המשיב או מי מטעמו להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום; לאיים על המבקשת; ליצור עמה קשר כלשהו, לבלוש אחריה או לפגוע בפרטיותה, וכן נאסר עליו להתקרב אליה מרחק קטן מ- 10 מטרים.

6.  היום התקיים בפניי דיון אליו התייצבו הצדדים מלווים בפרקליטיהם.

7.  בסמוך לדיון, הוגשה ע"י ב"כ המבקשת בקשה להרחבת הצו ע"מ שיאסור על המשיב לשדל, להסית או לארגן כל אדם אחר כדי להטריד את המבקשת; להגדיל את צו ההרחקה מהמבקשת למרחק שלא יקטן מ- 100 מטר; להטיל עליו הפקדת ערבות כספית להבטחת קיום הצו ולחייבו בהוצאות משפט.

הבקשה נסמכה על סרטון שפרסם המשיב ביום 20.11.25 במסגרתו הוא התייחס להוצאת צווי הטרדה והרחקה שהוצאו כנגדו לאחרונה ומסביר לצופיו כי יש לו מאות פעילים שהוא יכול "כל יום להדביק שלמישהו ממכם 10 פעילים שהם פחות נחמדים ממני אגב כמובן לא באלימות, יטרידו אתכם ויטרללו אתכם ויצלמו אתכם וישאלו שאלות קשות."

בהמשך אמר: "כל בן אדם שיוציא לי צו הרחקה או צווי הטרדה, הפעילים שלי יבואו אליך והם יבואו וישגעו אותך...כמובן באופן חוקי.. אז אני אהיה בבית והפעילים שלי יעשו את העבודה." (הסרטונים מצורפים כנספח לבקשה מס' 1 בתיק וניתנים לצפייה בתיק האלקטרוני).

8.  בדיון, המבקשת חזרה על פרטי האירועים והתייחסה לכך שהמשיב רץ לכיוונה נצמד אליה והתקרב לפניה באופן מאיים ולא נעים. המבקשת פרטה את חששה מכך שהמשיב מפרסם דברי איום ברשתות שכתוצאה מהם עלה רף האיומים המופנים כנגדה ברשתות והיא חוששת לחייה.

המבקשת הפנתה לדבריו אליה כי "בקרוב אנחנו עושים ביקור בית" והראתה כי לנוכח הדברים הללו שהמשיב פרסם, אף אוימה ברוח דומה שביתה ישרף.

9.  המשיב אישר בדיון את הנראה בסרטונים שצילם והוצגו בתיק כפרסומים שלו. המשיב טען כי המשיבה היא גורם פוליטי היוזמת פעולות של הטרדת אנשי ציבור, והציג פרסום של המשיבה בהתייחס לסגן השר (ח"כ לשעבר) אלמוג כהן, שצולם במסגרת נופש משפחתי באילת. המשיב טען ליוזמה של המבקשת בעריכת "מצור" על אשת ראש הממשלה, גב' שרה נתניהו והציג פרסום בנושא. לכן לשיטתו עומדת לו הזכות לפעולות מחאה כנגד המבקשת במרחב הציבורי. בהתייחס לבקשה להרחבת הצו, טען המשיב כי המבקשת ופעילי המחאה שמו להם למטרה לפגוע בו כלכלית כדי להניאו מהמחאה.

10.  באי-כח המשיב טענו כי מדובר בבקשה שנועדה להוות תביעת השתקה שלו וכי יש להתייחס אל המבקשת כאשת ציבור ששמה עצמה בראש מחאה ועל כן נתונה לביקורת מנגד ואף למחאה.

למראה הסרטון שפרסם המשיב, טענו באי-כח המשיב כי ניתן להסתפק בצו הרחקה למרחק של מטר אחד כך שהמשיב לא יכנס אל המרחב הפרטי של המבקשת, ולא מעבר לכך.

11.  ב"כ המבקשת הפנה בסיכומיו לצווים שניתנו לאחרונה כנגד המשיב ע"מ להראות כי נדרש כנגדו סעד דראסטי שיניא אותו מפעולותיו האלימות. כך התייחס לצו שניתן על ידי שהרחיקו מהעיתונאית אור-לי בר לב מרחק של 1.5 מטר, ולצו שניתן ע"י סגנית הנשיאה, כב' השופטת אפרת בוסני והרחיקו מרחק של 2 מטר (תיק ה"ט (שלום – ת"א) 26318-11-25 בן יצחק נ' דוד (18.11.2025)).

בנוסף, הפנה להליכים נוספים שננקטו כנגדו (ע"י העיתונאי גיא פלג בתיק ה"ט 47326-11-25 שנדון היום בפני כב' השופט גד מינא, קודם לדיון), וקובלנות פליליות שהוגשו כנגדו.

לשיטתו, יש ליתן צו מחמיר יותר ולהתייחס בו לאיום של המשיב לשלוח פעילים אחרים ולכלול בו איסורים על המשיב וכל מי שבא מטעמו.

12.  ב"כ המשיב השיב לכך וסבר שיש לעשות הקבלה בין פעולות הטרדה שנקטה המבקשת לפעולות שנוקט המשיב כנגדה, ולבטח אין הצדקה להותיר את הצו הארעי על כנו (לכל היותר לצמצמו לקרבה של 1 מטר). על כל פנים, טען כי ככל שקיימת פגיעה במבקשת נוכח פעילות המחאה של המשיב, הרי היא מידתית.

13.  לאחר ששמעתי את הצדדים וצפיתי בסרטונים, להלן החלטתי.

דיון והכרעה

14.  כפי שציינתי בתיק אחר שהתנהל לפני בעניינו של המשיב (ה"ט (שלום – ת"א) 62248-10-25 ברלב נ' דוד (10.11.2025)), החוק נועד למנוע הטרדה של אדם אחד כלפי אדם אחר, כשהושם הדגש על הטרדה בעלת אופי מאיים, הפוגעת בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או מקימה חשש לפגיעה בהם.

סעיף 2 לחוק מגדיר מהי הטרדה מאיימת, והדברים ידועים, כך שאין צורך לחזור על דבריי שם.

שני הצדדים הם פעילים פוליטיים ויש לאפשר את חופש הביטוי של כל הצדדים, לרבות זכותם למחאה. כאמור שם, השיח הציבורי הפך אלים משני הצדדים והוא עלול להחטיא את המטרה של שיח ציבורי ענייני וחופשי המאפשר ליבון הסוגיות שבמחלוקת ציבורית.

15.  במקרה שלפניי אין כל מחלוקת ממשית אודות הנסיבות העובדתיות של האירוע המצולם. ברי, כי תיעוד פעילי המחאה במרחב הציבורי הוא עניין לגיטימי ואף הבעת דעה נגדית, ואולם יש לשמור על המרחב הפרטי האישי של כל אחד.

כפי שציינתי שם, צילום אדם במרחק כה קרוב, תוך פגיעה במרחב האישי מהווה פגיעה בשלוות החיים ובחירות.

16.  בהתייחס לדברי המשיב כי "בקרוב אנו עושים ביקור בית", נחזה כי מדובר באיום שנועד להסלים את האוירה והעוינות כלפי המבקשת ועל כן נועד לפגוע בה ויכול לגרור פגיעה פיזית (אף אם לא כוון במקור לפגיעה פיזית). אף אם הוא הוא רק משתמע כאיום, הוא בגדר הטרדה מאיימת הנכנסת להגדרת סעיף 2 (ב)(2) ו- 2(ג) לחוק.

17.  בהקשר לאמירה שתכליתה רדיפה עד הבית, יצוין את שעלה בדיון, כי קיים הבדל מהותי בין אופן המחאה המופנה כנגד אנשי ציבור ונושאי משרה לבין מחאה המופנית כנגד אזרח פעיל פוליטי, וזאת בבחינת האמצעים העומדים להגנת שלומם.

עוד יצוין כי המבקשת הכחישה בדיון את המשמעות שיוחסו לדברים שפרסמה בנוגע ל"מצור" על רעיית ראש הממשלה. בכל מקרה, כל נושא ההקבלה שהמשיב מנסה ליצור, אינו מהווה הצדקה לעוולה. ברי כי הפרעה לסדר ציבורי כחלק ממחאה אינה מהווה היתר להטרדה המופנית כנגד אדם ספציפי. המבקשת לא הטרידה את המשיב והוא אינו מי שאמון על בטחונם או שלומם של אנשי ציבור שהובעה כלפיהם מחאה אגרסיבית. מוטב לכל להנמיך את גובה הלהבות ולקיים ויכוח ציבורי ענייני.

18.  מבחינת הסרטונים שהוצגו וכמוצג בצילום שלהלן, המשיב מתקרב אל המבקשת מרחק קצר מאד (עד כדי מרחק נגיעה בכתפה ואף ניתן להיווכח בקרבת כובעו הכתום לפניי המבקשת ובהתייחסותה לכך בזמן האירוע).

לא ניתן לקבל כי המשיב רצה לשוחח עם המבקשת ולכן נאלץ להתקרב אליה נוכח מגבלת הרעש בקניון ומאחר ועמדה על המדרגות הנעות נאלץ להתקרב. הוא יכול היה לשוחח עמה מחוץ למדרגות הנעות המחייבות לשיטתו קרבה ואף לצלמה ממרחק.

מהאירועים אליהם הפנה ב"כ המבקשת ומהחלטות בית המשפט שניתנו בעניינו של המשיב (כגון בעניינו של ב"כ המבקשת בתיק ה"ט 26318-11-25), עולה כי המשיב נוהג להיצמד אל יריביו ולצלמם ממרחק קצר, תוך פגיעה מכוונת במרחב האישי ובנסיון להלך עליהם אימים. בפרסום שצוטט לעיל המשיב מודה כי תכלית הצילום היא להטריד ו"לטרלל" את היריבים וזאת לא ניתן להתיר.

נחזה כי ריבוי הצווים הניתנים לאחרונה בעניינו של המשיב, מלמד על היקף גובר והרצון לעורר פרובוקציות, ומצדיק את הרחבת הטווח שנקבע בעניינה של הגב' ברלב ובעניינו של ב"כ המבקשת.

19.  דפוס ההתנהלות של המשיב כפי שתואר ודבריו המפורשים בסרטונים שפרסם, מלמדים כי לא הפנים את הפסול שבהתנהלותו, ומהווים בסיס סביר להנחה כי הוא עלול לשוב ולפעול כך כלפי המבקשת. על כן נחזה כי היא זכאית להגנת החוק.

בהתחשב באיום של המשיב כי גם אם יוצאו נגדו צווי הטרדה והרחקה, הוא ישלח פעילים העומדים לרשותו (ופחות נחמדים ממנו כדבריו), ראוי כי ינתן צו האוסר על המשיב או מי מטעמו לבצע את ההטרדות המיוחסות לו.

סיכום

20.  משכך ולאחר שבחנתי את הדברים, מצאתי כי התקיימו העילות הקבועות בחוק ויש הצדקה להותרת הצו הארעי מיום 18.11.25 על כנו ולמשך 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב כדלקמן:

א.  להטריד את המבקשת, בכל דרך ובכל מקום;

ב. לאיים על המבקשת. לא מצאתי לאסור על המשיב ליצור כל קשר עם המבקשת כפי שצוין בצו הארעי (ובלבד שאין בדברים איומים);

ג.  לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת;

ד. טווח ההרחקה שנקבע בצו הארעי יצומצם, כך שהמשיב לא יתקרב אל המבקשת מרחק קצר מ- 4 מטרים, ואולם ההרחקה לא תחול בעת שהות הצדדים במוסדות ציבוריים המאובטחים ע"י גורמי המדינה (כגון בית משפט וכיוצ"ב), שם, תחול הרחקה של 2 מטר כפי שנפסק בעניינו של המשיב עם אחרים;

ה.  כפי שצוין בצו הארעי ונוכח איומיו של המשיב, הצו מתייחס למשיב ולכל מי שבא מטעמו.

21.  לא מצאתי להתנות הפקדת ערובה מכח הסמכות הקבועה בסעיף 5(ד) לחוק, ואולם, אם יופר הצו, ניתן יהיה לשקול בהליך נפרד את הפעלת הסמכות הקבועה בהוראה.

22.  על מנת שלא ללבות את המחלוקת, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ו, 27 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.