4. עוד יש לציין כי בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, בפני סגן הנשיא, כב' הש' ד' גוטליב (במסגרת תורנות פגרה), התייצב ב"כ המבקשים בלבד, ללא המבקשים עצמם, וטען כי מרשיו לא התייצבו לדיון "בגלל שהם מפחדים ולא יוצאים מן הבית". באותו דיון, ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת נגד המשיב.

5. ביום 25.8.2025 הגיש המשיב תגובה בכתב. לטענת המשיב, הבקשה נעדרת כל בסיס עובדתי או משפטי לקיומם של התנאים למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. מדובר בהליך שננקט בחוסר תום לב, כחלק מסכסוך עסקי בין המשיב ובין המבקשים וחברת אימפטו בע"מ, שבבעלותם. לטענת המשיב, הוא השקיע, יחד עם אחרים, במיזם עסקי שהקימו המבקשים (שעניינו אסימונים קריפטוגרפים), סכומים מהותיים בהיקף של כ-2 מיליון דולר. לאחר שהתברר כי ההשקעה אינה מניבה את הרווחים שהובטחו ואף יצרה הפסדים ניכרים למשיב, דרש לקבל הסבר ולהשיב את כספו. ההליך דנן, לשיטת המשיב, מטרתו למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו. המשיב טוען כי סיכן את המוניטין האישי שלו, ושמו הטוב, כשגייס עבור המיזם, לבקשת המבקשים, משקיעים נוספים מקרב שותפיו ועמיתיו, שאף הם איבדו את כספם (העובדות פורטו בהרחבה בסעיפים 30-6 לתגובה). אשר לטענת המבקשים בדבר "שלוחים מהמגזר הבדואי", טען המשיב (ס' 18-17 לתגובה):

"בסמוך לאחר מכן, פנה אל המשיב אחד המשקיעים, מר איברהים אבו רקייק, ידידו של המשיב, אשר השקיע באמצעות המשיב סך של 35,000 דולר ארה"ב במיזם, וביקש לברר את מצב השקעתו, לאחר שהמשיב ענה לו כי ככל הנראה מדובר בהונאה, וכי מנהלי החברה ניתקו קשר עמו, יוצר מר אבו רקייק קשר עם החברה, ביוזמתו האישית, וללא תיאום עם המשיב.

רק ביום 8.6.2025, לאחר פניית מר אבו רקייק, המבקש יוצר קשר עם המשיב ומציין כי משקיעים אשר גויסו על ידי המשיב, ביקרו במשרדי החברה, ולכן הוא מבקש להיפגש עם המשיב, בביתו של האחרון".

6. המשיב צירף לתמיכה בתגובתו תכתובות מיישומון Whatsappוכן ציין כי אותו מפגש עם מר אבו רקייק התרחש למעלה מחודשיים עובר להגשת הבקשה. המשיב הדגיש כי לא הייתה לו כל מעורבות באותו מפגש. לשיטתו, פער הזמנים מעיד כי גם אם התרחש האירוע, החשש להטרדה בעתיד נמוך. עוד הדגיש, כי המבקשים לא הגישו תלונה או בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת נגד מר אבו רקייק. התגובה נתמכה בתצהיריהם של המשיב ושל מר אבו רקייק.

7. ביום 26.8.2025 התקיים לפניי דיון ארוך במעמד הצדדים ובאי-כוחם, במהלכו נחקרו המבקשים והמשיב.

7.1. מחקירתו של אלמוג עלה כי הוא כלל לא נכח באותו אירוע נטען, וחרף זאת, לדבריו, "דור התקשר אלי מהדרך ואמר לי שיש שני אנשים שמחפשים אותו ופשוט קפאתי במקום, לא יכולתי לזוז מאותו רגע אני מאוד מפחד, זה מה שלא היה לי בחיים".

7.2. דור העיד כי "קיבלנו איומים כל הזמן מאית[ם] ומהבדואי. זה נמשך בחצי שנה אחרונה, יש הקלטות שרואים שאני מפחד לדבר איתו, מפחד לטעות כי יקרו דברים". כמו כן, בחקירתו נשאל אם ישנו סרטון המתעד את "אירוע האיום" הנטען בו נכח מר אבו רקייק ודור השיב: "יש סרטון, לא הוצאנו מצלמות אבטחה". לאחר מכן תיקן כי "אין סרטון, יש מצלמות אבטחה במקום, הן נמחקות אחרי שבועיים, לא הוצאנו כי פחדנו".

7.3. בעדותו טען המשיב כי התולדה של הבקשה היא רצונם של המבקשים כי המשיב ישיב להם 2 מיליון מטבעות, וכי הוא עצמו קיבל איומים מצד המבקשים ומי מטעמם. לשיטת המשיב, המבקשים הונו משקיעים במליוני דולרים, וכל מטרתו להגן על כספו ועל כספי משקיעים שהביא עמו. בחקירתו הנגדית אישר המשיב כי מר אבו רקייק רכש ממנו ישירות את המטבעות, אולם לדבריו "מעולם לא שלחתי ולא ביקשתי מאבו רקייק לגשת אליהם, העניין היחיד שהם ניתקו מגע והבנו שנעקצנו וכל מי שהיה מושקע הבין". בחקירה הציג ב"כ המבקשים הקלטות למשיב, אולם המשיב טען שלא יתייחס אליהן כי לשיטתו מדובר בהקלטות ערוכות וקטועות.

8. בתום הדיון נקבע כי על המבקשים להגיש לתיק את מלוא ההקלטות שהושמעו במהלך הדיון, לרבות מועדים מדויקים של ההקלטות ותמלולים מלאים של השיחות, וכי המשיב יגיש את ההתכתבויות הרלוונטיות לשיטתו.

9. ביום 7.9.2025 הגישו המבקשים תמלילים והתייחסות משלימה. המבקשים ביקשו להדגיש כי ההקלטות מאמתות את העובדה שאותם גורמים מאיימים נשלחו מטעם המשיב. לדבריהם, התנהלות המשיב חצתה את גבולות מערכת היחסים הרגילה בין צדדים המצויים בהתנהלות עסקית. המשיב בחר לערב גורמים מאיימים, שאף הופיעו במשרדי המבקשים והצהירו בפה מלא כי נשלחו מטעמו, צעד היוצר אווירה ברורה של לחץ והפחדה, שיש בה להשליך על מהות ההליך כולו. בהמשך אתייחס לתמלולי ההקלטות.

10. ביום 14.9.2025 הוגשה "תגובת המשיב לתמלולי ההקלטות ובקשה לדחיית הבקשה להטלת צו קבוע למניעת הטרדה מאיימת". המשיב טען שבניגוד להחלטה, המבקשים לא הגישו את ההקלטות כלל. עוד נטען, כי מדובר בתמלולים חלקיים שאינם משקפים את השיחות המלאות, אלא קטעים מתוך מהלך שיחה. הגשת המקטעים מהווה הפרה של החלטת בית המשפט. נטען, שהמבקשים בחרו בפינצטה את אותם קטעים שהשמיעו בבית המשפט, תוך הסתרת חלק הארי של ההקלטות. הימנעות מהבאת הראיה המלאה פועלת לחובתם. כמו כן, נטען כי מחוות הדעת של המתמללת עולה שלא קיבלה את קבצי המקור כך שלא ניתן לשלול שההקלטות נערכו טרם העברתן. בשל מחדלים אלה, טוען המשיב, כי אין בידו להתייחס ברצינות לתמלולים, למעט הקביעה כי הדברים הוצאו מהקשרם וכי לא הוצגה לבית המשפט תמונת אמת מלאה.

11. כמו כן, הגיש המשיב התכתבויות שמהן ניתן ללמוד, לשיטתו, שלא רק שהמבקשים לא חשו מאוימים, אלא שכל תכליתו של ההליך לשמש מנוף סחיטה להשיב לידיהם מטבעות שהתחייבו להעביר למשיב כבר ביום 31.1.2025. עוד טוען המשיב, כי מה שהוביל לשינוי בהתנהלות בין הצדדים הוא כניסתו של מר פז פליישר כשותף של המבקשים. לדברי המשיב, בעוד שקיים צו ארעי המונע ממנו ליצור קשר עם המבקשים, אלא באמצעות עורכי דינו, המבקשים מנגד יצרו לעצמם נתיב תקשורת חלופי, באמצעות שותפם, שמאיים בהפעלת אמצעי אכיפה או קשרים אישיים בגורמי אכיפה, נגד המשיב, ככל שזה לא ישיב את המטבעות שהועברו כדין.

12. עוד נטען, כי לאחר הדיון פנה המשיב באמצעות ב"כ לב"כ המבקשים, בעניין המטבעות, ומתשובת המבקשים עולה כי הפנייה לבית המשפט הייתה "להפסיק את מעשי הסחיטה" ולא בשל הטרדה נטענת.

דיון והכרעה

13. טרם אכנס לגופם של דברים, יש להזכיר מספר מושכלות יסוד בקשר עם בקשה לצו הטרדה מאיימת. סעיף 2(א) לחוק קובע כי "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

14. החוק מגדיר אפוא שני יסודות אשר בהתקיימם קמה עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. הראשון - אדם שכלפיו מופנית הבקשה ביצע בעבר הטרדה או נקט איומים כלפי המבקש. השני - הנסיבות תומכות במסקנה שאותו אדם עלול להטריד או לאיים או לפגוע בשלוות החיים, הפרטיות והחירות של המבקש.

15. המבחן לסיווגה של התנהגות מסוימת כ"הטרדה מאיימת" הוא מבחן אובייקטיבי, כאשר ככלל, אין הכוונה לאירוע חד פעמי, אלא ל"דפוסי התנהגות מטרידים", הפוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של המבקש.

16. עוד יש לזכור כי "החוק נועד ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה" (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיט בע"מ (18.4.2021).

17. כלל יסוד נוסף שיש לעמוד עליו הוא, שצו מניעת הטרדה מאיימת אינו תחליף לניהול הליכים אזרחיים. צו מניעת הטרדה מאיימת "לא נועד להוות כלי ניגוח במסגרת סכסוך משפטי או עסקי, ניסיון לאכוף כללי התנהגות או כל מטרה אחרת" (ה"ט (חי') 57159-02-23 באש נ' לבן (1.3.2023)).

18. לאחר שהובאו מושכלות יסוד אלה, אבהיר כי התרשמתי שהמבקשים ניסו לעשות שימוש בהליך דנן על מנת לנסות ולמנוע המשך התנהלות שוטפת בין המשיב לבינם, שכנראה אינה נוחה להם, מסיבות שונות, החיצוניות להליך דנן. במסגרת זאת, נתלו המבקשים באירוע שאירע למעלה מחודשיים לפני הגשת הבקשה, דבר אשר ללא ספק מלמד על היעדר דחיפות כלשהי במתן הצו. למעשה, דור אישר כי פנה בתלונה למשטרה ובבקשה דנן רק בעקבות דרבון של בא כוחו, קרי, במסגרת סכסוך משפטי המתרקם בין הצדדים.

19. אותו אירוע נטען, אשר כביכול היווה את הטריגר להגשת הבקשה, תועד במצלמות האבטחה של המבקשים, אולם הסרטון לא הוצג. לאחר שעומת עם קושי זה, טען דור לראשונה כי הסרטונים נמחקו לאחר שבועיים וכי לא הוציאו את הסרטון ממצלמת האבטחה. כמו כן, אין חולק כי אלמוג כלל לא נכח באותו אירוע (דבר שהוצנע בתצהירו), אולם למרות זאת טען כי כבר כשדור התקשר אליו לספר לו שאנשים מחפשים אותו במשרד, "קפא במקום", כשעוד לא ידע כלל מי הם אותם אנשים ומה יהיה תוכן השיחה. אין מחלוקת שגם לאחר אותו מפגש נטען - שבו המשיב כלל לא נכח - המשיכו המבקשים, ובעיקר דור, שדווקא נכח במפגש, לעמוד בקשר עם המשיב, בשיחות, בהתכתבויות, ואף במפגש בביתו.

20. לשיטתי, מעדותם של המבקשים ומהתכתובות שצורפו, עולה כי המבקשים ניסו להאדיר את ההשפעה של אותו מפגש על חייהם, כשאלמוג למשל טען כי הוא ממעט לצאת מביתו ולהגיע למשרד, למרות שכלל לא נכח במפגש, היינו, אין לו ידיעה אישית מה אירע בו (אלא מפי השמועה), אלא אם כן, צפה בסרטון האבטחה, דבר שסותר את עדותו חברו (וממילא לא נטען).

21. כמו כן, אלמוג כלל אינו צד לכל התכתובות והשיחות המתומללות שצירפו הצדדים. לפיכך, בכל הנוגע לטענתו כי הוא "ממעיט ממש לצאת מהבית ומאוד מאוד מפחד" - להתרשמותי, אם יש בה בכלל ממש, אינה קשורה כלל לאותו מפגש. המסקנה היא כי ביחס לאלמוג אין כל תשתית עובדתית-ראייתית לכך שכלל הייתה הטרדה כלשהי כלפיו, קל וחומר הטרדה מאיימת.

22. כעת אעבור לתמלולי השיחות שצירפו המבקשים. מדובר לכאורה במספר שיחות או פגישות שהתנהלו בסוף חודש יולי 2025 בין דור ואיתם, חלקן בהשתתפות אדם נוסף (מעדות המשיב עולה כי מדובר באדם בשם אור גולן).

23. עיינתי בתמלולים שצורפו לאחר הדיון. במאמר מוסגר יוער, כי ברור מאליו שמדובר בראיות אשר היה צריך להציגן בד בבד עם הגשת הבקשה, ולפנים משורת הדין התאפשר למבקשים להשמיע את ההקלטות במהלך הדיון שהתנהל במעמד הצדדים ואף ניתנה להם הזדמנות להגיש את ההקלטות והתמלולים לאחר הדיון, חרף העובדה שמדובר בראיות שהיו אמורות להוות את התשתית להגשת הבקשה ולמתן הצו. עוד יש לציין, כי כפי שציין המשיב בתגובתו, לא צורפו ההקלטות עצמן (אם כי, חלקן לפחות הושמעו בדיון) וכי עדיין לא ברור אם מדובר בשיחות המלאות, ובוודאי שלא מדובר בכל השיחות שנערכו בין הצדדים בתקופה שבין אותו "מפגש איום" ובין הגשת הבקשה.

24. מהתמלולים עולה כי בין הצדדים התנהלה מערכת יחסים ענפה והדוקה מבחינת לוחות זמנים, כי נוהלו שיחות רבות ואף פגישות, חלקן אולי בלתי נעימות, אולם לא די בכך כדי לבסס את אותם יסודות של "הטרדה מאיימת" כנדרש בחוק.

25. אתמקד באותן אמירות שהושמעו בדיון, כגון אמירות שנאמרו במסגרת שיחה מיום 30.7.2025, למשל:

"איתם: אתה איתי? תקיש, תבדוק מה הקשרים. זה אנשים, כן? שאם לא החבר'ה שלי שהם משקיעים גם, שהם איטיים בהרבה דברים, צובאים לך פה לדלת ואומרים לך, אחי, עכשיו הכסף, הרגע, הכסף".

"איתם: "תקשיב, אם לא... אני והמשקיעים שלי דופקים לך בדלת פה, כן? אנשים לא נעימים בכלל, ש-..."

וכן אמירות משיחה שהתקיימה ביום 21.7.2025:

"איתם: דור, אני לא יודע עם מי אתה חושב שאתה מתעסק או מדבר, בסדר? אבל אני, אני חושב שאתה מתבלבל בלבול ענק.

דור: למה אתה רואה את זה כמשהו מעליב, איתם?

...

איתם: כי שאלתי אותך שאלה אם אתה לא חושב שזה מגיע לי אחרי כל מה שהקרבתי למען הפרויקט, ואני לא חושב שיש הרבה שהקריבו."

"איתם: אל תלך בכיוון של לנסות לסחוט אותי, כי תצא לך תוצאה הפוכה, דור.

דור: אני לא ניסיתי לרגע לסחוט אותך.

...

איתם: אל תנסו לדרוך על נקודה כזאת... כי זה יתפוצץ לכם בפנים. בסדר אחי?

....

אני רק אומר לך אחי, ואתה יכול להגיד את זה לכולם כולל כולם, לא להעז לשחק איתנו כי אתם משחקים באש ענקית. בסדר?"

כמו כן, נסמך ב"כ המבקשים על אמירה משיחה שהתנהלה ביום 23.7.2025:

"איתם: מה אתה אומר? מה אתה מציע לי, דור, לעשות? זהו, זה מה שאני שואל אותך אחי היקר.

דור: אני רוצה להסיר את האיום מעליי, הכי אמיתי אומר לך.

איתם: הוסר. הלאה, הוסר. מה אתה מציע לעשות?"

26. סבורני כי אכן יש באמירות אלה משום רמיזות לאיום משתמע, כי אם לא יתרצו אותם "משקיעים" שצירף המשיב ל"מיזם", הרי שמדובר ב"אנשים לא נעימים" ש"יצבאו על הדלתות" של המבקש. ברי כי מדובר באמירות לא נעימות.

27. עם זאת, יש לזכור, כי מדובר באמירות שנאמרו על רקע מסוים: החשש של המשיב ושל משקיעים שצירף למיזם כי כספם "נעלם" בהונאה שביצעו המבקשים (יובהר: אין באמור כל קביעה עובדתית כזאת או אחרת ביחס לשאלה אם בוצעה הונאה כאמור, אלא בטענותיו של המשיב בדבר הרקע לשיחות). המשיב ושותפיו השקיעו כספים בהיקף ניכר ומצויים בלחץ כי כספם ירד לטמיון, חרף הבטחות שניתנו להם. זה הרקע לדברים. כאשר זהו הקשר הדברים, הרי אמירה שאותם משקיעים מודאגים "יצבאו על הדלת" (קרי, יתגודדו ויפעילו לחץ על המבקש) אינה בגדר איום אשר יש בו כדי לעלות כדי הטרדה מאיימת. גם האמירה "אתם משחקים באש ענקית" אינה עולה בהכרח כדי איום. יש לזכור, כי הפרשנות צריכה להיות אובייקטיבית. ניתן לפרש אמירה זו כהסתבכות רצינית, כלכלית או משפטית, של המבקשים.

28. לא זו בלבד שאובייקטיבית אין בכך בהכרח כדי איום על שלוות החיים, הפרטיות והחירות של המבקשים, אלא שניתן ללמוד שגם המבקשים לא פירשו זאת כך. נהפוך הוא, דור אומר למשיב באחת מאותן שיחות: "לא עשיתי, לא עשיתי עסקים עם אף אחד חוץ ממך ומברק... שאתם אנשים עדינים". כמו כן, כאשר דור משתף את איתם כי הוא חש איום, הציע לו איתם לפנות למשטרה, ואף הוסיף כי הוא רשאי להגיש תלונה גם נגדו (נגד המשיב) עצמו, ודור משיב: "לא" (שיחה מיום 30.7.2025). יש גם לזכור כי חרף אותו חשש לכאורה שקינן בלבם של המבקשים, הם המשיכו להתנהל מול המשיב בשיחות ופגישות רבות ואינטנסיביות, דבר המעיד, לשיטתי, על היעדר חשש לפעולה עתידית מצדו, כנדרש לצורך מתן צו לפי החוק.

29. כפי שפתחתי, סבורני כי הבקשה דנן היא צעד טקטי שננקט כחלק ממסכת רחבה יותר, סכסוך כספי-עסקי כאשר הצדדים נתונים בתוך "סיר לחץ" בשל כספים רבים שעלולים לרדת לטמיון. הבקשה הוגשה באופן חסר וכשהיא לוקה בדלות ראייתית, אשר ניתנה למבקשים להשלים (לפנים משורת הדין). בירורה של מחלוקת זו דינה להתברר באפיקים הרגילים, לרבות הגשת תובענה לבית המשפט המוסמך. כפי שנפסק, "עצם העובדה שאירע עימות בין מי מן השותפים במיזם אינו יכול להוות בסיס לכך שיינתן צווים מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת שתכליתם שינוי מאזן הכוחות שבין הצדדים..." (ה"ט (ת"א) 11449-11-17 מילר נ' ארז (6.11.2017)). גם אם התקיימו שיחות לא נעימות בין המבקש ובין המשיב, על רקע אותו סכסוך, אין הדבר בהכרח מקים עילה למתן צו הטרדה מאיימת.

30. לפיכך, ראיתי לנכון לבטל את צו מניעת ההטרדה המאיימת שניתן ביום 17.8.2025.

בשולי הדברים אוסיף, כי בדיון שהתקיים השיב המשיב לשאלת בית המשפט כך: "האם אני מצהיר לפרוטוקול שלא אאיים עליהם ולא אשלח להם אנשים, אני אומר בוודאי, אני לא עבריין, לא אעשה עבירה פלילית, יש כאן תיבת פנדורה של מאות משקיעים. אני מתחייב, זו דרכי כל חיי". המשיב מחויב לפעול בהתאם להצהרה זו, ולשיטתי ניתן להסתפק בה.

ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"ה, 20 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.