לפניי בקשה להארכת תוקף צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

רקע

בדיון ביום 13.03.2025 ביקשה המבקשת, במעמד צד אחד, כי יוצא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבים. המבקשת טענה כי היא משכירה למשיבים נכס המשמש אותם למסעדה, וכי בפגישה שהתקיימה בין הצדדים במסעדה צרחו המשיבים על המבקשת, התפרעו, והמשיב 2 אף איים עליה באומרו: "'בשנה הבאה בחג הפורים, אנחנו ניפגש בבית הקברות''.

בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 7(א) לחוק, וכי היה צורך במתן צו על מנת להגן באופן מיידי על שלומה של המבקשת. בהתאם להוראות הצו שהוצא נאסר על המשיבים להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, וכן נאסר עליהם ליצור קשר עם המבקשת, בכתב בע"פ או בכל אמצעי אחר. תוקפו של הצו שהוצא היה לשבעה ימים, עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים.

בדיון ביום 19.03.2025 חזרה המבקשת על בקשתה. המשיבים הכחישו את ההתנהגות שייחסה להם המבקשת, וטענו כי מעולם לא איימו על המבקשת. עוד ציינו המשיבים כי הם שוכרים את המקום מאביה של המבקשת מזה כ-20 שנים, כי הם משלמים למבקשת סך של 850,000 ₪ בשנה, וכי מעולם הם לא איחרו בתשלום. המשיב 2 הוסיף כי הוא סבא לנכדים, כי הוא חולה, וכי כל שאמר הוא שאם יש צדק בעולם, ויש אלוהים בשמיים, ויש אלוהים, שיעשה צדק.

בתום הדיון, בהסכמת הצדדים, הוצא צו הדדי אשר אסר על כל אחד מן הצדדים להטריד את הצד האחר בכל דרך ובכל מקום; לאיים על הצד האחר; לבלוש אחר הצד האחר, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; ליצור עם הצד האחר כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר; עוד הובהר בצו כי בשל המחלוקת הכספית בין הצדדים, אין מניעה בנוגע ליצירת קשר באמצעות עו"ד או במסגרת הליך משפטי, כל עוד הקשר נוגע להליך המשפטי ואינו ישיר בין הצדדים (להלן: "הצו ההדדי"). תוקפו של הצו ההדדי היה עד ליום 13.09.2025.

ביום 09.09.2025 הגישה המבקשת בקשה להארכת תוקף הצו ההדדי בשישה חודשים.

ביום 25.09.2025 הגישו המשיבים תגובתם לפיה הם מתנגדים להארכת תוקפו של הצו ההדדי.

תמצית טענות הצדדים

לטענת המבקשת ביום 26.08.2025 היא הגיעה אל המסעדה על מנת לתקן נזק שנגרם כתוצאה מהשימוש של המשיבים במקום, וכשהיא יצאה אל הרחוב ניגש עליה המשיב 1, תוך שהוא מפר את הצו ההדדי, החל לצעוק עליה ו"לנבל את פיו באופן מאיים" כלשונה.

לטענת המשיבים מנגד, דווקא המבקשת היא זו שהפרה את הצו ההדדי בכך שהגיעה למסעדה "וערכה ביקורת בשטח" כלשונם. עוד טוענים המשיבים כי המבקשת ניצלה את הצו ההדדי בכך שהגיעה למקום בליווי פועלים, שחפרו תעלה ללא ניקוז וגרמו לריח רע, כאשר המשיבים היו מנועים מלהעיר למבקשת נוכח הוראות הצו ההדדי. כמו כן, טוענים המשיבים כי הארכת תוקפו של הצו ההדדי תפגע בזכויותיהם לחופש תנועה, לקניין, לחופש הביטוי, ולחירות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להאריך את תוקפו של הצו ההדדי בשלושה חודשים.

עיון בבקשה ובתגובה מעלה כי הצדדים הצליחו לקיים את הוראות הצו ההדדי, והשכילו להימנע מלנהל את הסכסוך העסקי ביניהם מחוץ לאולם בית המשפט, במשך למעלה מחמישה חודשים. ואולם, מפגש בין הצדדים, שהתרחש עת הגיעה המבקשת לאזור המסעדה על מנת לתקן נזק במקום, הצית מחדש טענות הדדיות על התנכלויות, איומים, וגרימת נזקים.

נראה כי בעת הזו הצדדים אינם מסוגלים לקיים מערכת יחסים עסקית בין משכירה לשוכרים באופן ישיר, וכל מפגש ביניהם מוביל להתנגשויות והתנצחויות. בנסיבות אלה הדבר הנכון הוא להמשיך ולאסור על הצדדים מליצור קשר ישיר זה עם זה.

באשר לטענת המשיבים לפיה הארכת תוקפו של הצו ההדדי תפגע בזכויותיהם לחופש תנועה, לקניין, לחופש הביטוי, ולחירות, הרי שאף אם יש בהארכת תוקפו של הצו ההדדי משום פגיעה מסוימת במשיבים (ובמבקשת), ודאי שאין בה פגיעה בזכויותיהם של המשיבים כפי שנטען. אין בה פגיעה בזכות לחופש תנועה - המשיבים רשאים לנוע לכל מקום שיחפצו; אין בה פגיעה בזכותם לקניין - המשיבים אינם בעלי זכות קניינית במקום, כי אם בעלי זכות חוזית; אין בה פגיעה בזכותם לחירות - איסור על יצירת קשר, הטרדה, איום, בילוש, מארב, התחקות, ופגיעה בפרטיות, אינו מהווה בשום צורה ואופן פגיעה בזכות לחירות; ואין בה כמעט פגיעה בחופש הביטוי שלהם - המשיבים רשאים להתבטא כאוות נפשם. ההגבלה היחידה היא שככל שהם מבקשים לממש את זכותם לחופש ביטוי כלפי המבקשת, עליהם לעשות כן באמצעות עורך דינם.

עם זאת, בשים לב למהות ההפרה הנטענת על ידי כל צד ביחס לצד האחר, ולעובדה כי מדובר בהפרה בודדת שאינה בעלת חומרה יתרה, אני מוצא לנכון להורות על הארכת תוקפו של הצו ההדדי בשלושה חודשים בלבד.

סוף דבר

מורה על הארכת תוקפו של הצו ההדדי למניעת הטרדה מאיימת שהוצא ביום 19.03.2025, וזאת עד ליום 19.12.2025.

ככל שהמשיבים עומדים על קיומו של דיון בבקשה, יודיעו על כך לבית המשפט תוך 7 ימים מיום שתומצא להם החלטת בית המשפט.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשפ"ו, 27 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.