1.  בפניי בקשת המבקשת לצו הגנה כנגד הגרוש שלה ואבי ילדיה. הצדדים נישאו ב- 2014 ונפרדו בתחילת שנת 2025 . במסגרת קשר הנישואין נולדו הקטינים שבכותרת. ביום 25.12.24 הגישה המבקשת בקשה לצו הגנה כנגד המשיב בטענה כי איים לפגוע באביה של המבקשת ואכן רכביו נפגעו. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין די בצו למניעת הטרדה מאיימת ל- 60 יום. ביום 30.7.25 הוגשה הבקשה שלפני לצו הגנה. המבקשת טוענת כי משטרת ישראל הודיעה לאחותה כי משאית המשמשת את אביה של המבקשת במסגרת עבודתו נשרפה בזדון. המבקשת טוענת כי ברור שהמשיב עומד מאחורי שריפת המשאית כפי שהיה אחראי ל- 4 מקרים קודמים של ניקוב כל הצמיגים של רכבים המשמשים את אבי המבקשת והעסק שלו. עוד נטען כי למשיב עבר פלילי עשיר בין היתר בעבירות של אלימות. עוד טוענת המבקשת כי המשיב מציק לה במשך שנים, מתעלל, פוגע בביטחונה העצמי , מגמד ומשפיל אותה. המבקשת טוענת כי המשיב מרבה להתקשר אליה ולילדיה , לרוב ממספר חסום. המשיב מתקשר לאנשים שקרובים אליה על מנת להכפיש אותה , לבלוש אחריה ולהתחקות אחר מעשיה. עוד נטען כי המשיב הפר את צו מניעת ההטרדה שניתן ביום 25.12.24. עוד נטען כי המשיב טוען שדירה הרשומה על שם אביה של המבקשת שייכת למעשה לצדדים כאשר אין כל בסיס לטענה זו. בשל טענה זו פועל המשיב להכניע את אבי המבקשת בדרכים מפוקפקות. ב- 21.7.25 שלח המשיב הודעה למבקשת בזו הלשון: "במידה ולא תשלימי את החתימה לא יודע מה הולך להיות". עוד נטען כי הקטינים חוששים מפני אביהם בפרט לאחר שהיו עדים לכאוס בבית הורי המבקשת ב- 29.7.25 לאחר שנודע על שריפת המשאית. ביום 19.4.25 הקטין הבכור כתב למבקשת "מבטיח אני אקפוץ מהחלון בואי תקחי אותי כבר". לא אחת הקטינים מדווחים כי המשיב צורח עליהם והם נמנעים מכל תקשורת איתו. המשיב משתמש בקטינים ככלי למאבק במבקשת. בעקבות תלונה שהגישו למשטרה המבקשת ואביה , המשיב נשלח למעצר בית. המבקשת פנתה לבית הדין הרבני כדי לערב עו"ס לסדרי דין ולבחון את מסוכנות המשיב. לבקשה צורפו ההודעה הנזכרת בבקשה ממנה עולה כי החתימה המדוברת היא על מסמך שכותרתו "התארגנות לקראת איכלוס צפוי - בניין ***** ". עוד צורף צילום מסך של שיחות בתדירות גבוהה ממספר חסוי. עוד צורפה הודעה של הקטין הבכור ממנה עולה כי האיום של הקטין לקפוץ מהחלון הוא על רקע הסירוב של האם לקחת את הקטין מבית האב כיוון שמדובר בזמני שהות אצל האב. במסגרת חילופי ההודעות כותב הקטין לאם שתגיד לבית משפט שהוא רוצה להיות אצלה ולא אצל האבא.  
במסגרת הדיון שהתקיים במעמד צד אחד ציינה ב"כ המבקשת כי ההליכים בין הצדדים מתנהלים בבית הדין הרבני אשר קבע זמני שהות של האב עם הקטינים בכל יום ג' עם לינה ובכל סוף שבוע שני. לגבי הדירה הנזכרת בבקשה הוסבר כי מדובר בדירה ברח' **** ב *** שהיתה בבעלות הצדדים והועברה לבעלות אבי המבקשת. המבקשת טענה כי למרות שהאב במעצר בית הוא אמר לאם ב- 29.7.25 שהוא יגיע מתחת לבית לקחת את הילדים. ניתנה החלטה במעמד צד אחד במסגרתה ניתן צו הגנה כולל הפסקת מפגשי האב עם הקטינים עד להגשת תסקיר ומתן החלטה אחרת. כמו כן הוזמן תסקיר מסוכנות ונקבע דיון במעמד שני הצדדים ביום 6.8.25.

2.  ביום 3.8.25 הגיש המשיב תגובה במסגרתה הכחיש כל טענה לאיומים, מעקב אחר המבקשת ואלימות. המשיב טען כי המבקשת הכשילה את הנישואין כאשר בגדה בו. עוד נטען כי נושא האחריות ההורית מצוי בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. המבקשת מבצעת ניכור הורי, מסיתה את הקטינים כנגד האב ומונעת ממנו שיחות טלפון עם הקטינים , חרף החלטת בית הדין הרבני בענין זה. נטען כי המבקשת סובלת מהפרעת אישיות ויש לחייב אותה בבדיקה פסיכיאטרית כדי לבחון את מסוגלותה ההורית. המשיב מכחיש כי הציק למבקשת לפני חשיפת הבגידה. המשיב מדגיש כי הצליח לשקם את חייו בזוגיות בריאה ואין לו עבר פלילי. המשיב קיים צו הרחקה משטרתי ל- 30 יום. המשיב מכחיש כל קשר לשריפת המשאית של אבי המבקשת. המשיב סבור כי אבי המבקשת שרף את המשאית כדי לקבל את כספי הביטוח. המשיב מדגיש כי בשלב זה אין יריבות משפטית בין אבי המבקשת לבין המשיב. המשיב מודה כי כתב למבקשת "תמסרי לאבא שלך ונגמרו המשחקים" אך טוען כי לא מדובר באיום. באשר להודעה מיום 21.7.25 מדובר בחתימה על מסמכי משכנתא כפי שהתחייבו הצדדים בחוזה הרכישה של הדירה החדשה. עוד נטען כי המבקשת מעשנת סמים. המשיב מדגיש כי הקטינים לא חוששים מפניו , כאשר רק ביום שבת האחרון היו אצלו ולא רצו לחזור למבקשת. נטען כי המבקשת חוששת כי תקבע אחריות הורית משותפת אשר תפגע בגובה המזונות. המשיב טוען כי הקטין כתב את ההודעה כי יקפוץ מהחלון כאשר ההודעה הוכתבה לו ע"י המבקשת. המבקשת היא זו שנוהגת באלימות כלפי הקטינים. לתגובה צורפה החלטה של בית הדין הרבני בחיפה מיום 30.7.25 המזמינה תסקיר ונותנת סמכויות לשירותי הרווחה לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות. עוד נקבע כי עם קבלת עדכון שירותי הרווחה, אשר יוגש בתוך 14 יום, בית הדין ייתן דעתו בעניין הסדרי השהות.

3.  ביום 6.8.25 התקבל לתיק תסקיר מסוכנות הנושא את התאריך 5.8.25. מהתסקיר עולה כי הצדדים הכירו כאשר האב היה בן 17 והאם בת 15. בגיל 17 נכנסה האם להריון והצדדים החליטו להתחתן. מערכת היחסים התאפיינה בקונפליקט נמשך והסתיימה בגירושין בחודש 2/25. מאז פתיחת הליך הגירושין בבית הדין הרבני בשנת 2024 התרחשו מספר אירועי אלימות בין הצדדים כאשר לכל צד גרסה שונה לגבי הנסיבות והתוכן. האב משתף כי האם הגישה את הבקשה בגלל שראתה אותו עם בת זוגו ועם הילדים ב- 26.7.25. האב הביע תסכול נוכח התרחקות ילדיו ממנו בפרט הבכור , אותה הוא מייחס להסתה מצד האם. האב מספר כי ב- 29.7.25 הקטינים היו אמורים לשהות אצלו , אך בעקבות אירוע הצתת המשאית נחקר ושוחרר למעצר בית. האב התקשר לקטין כדי להודיע לו שהדוד יבוא לקחת את הקטינים במקומו, אך במהלך השיחה האם נטלה את הטלפון ואמרה לאב שהוא לא יקח יותר את הקטינים. האם טוענת כי יש החלטה של בית הדין הרבני מיום 4.4.25 האוסרת על האב לחשוף את הקטינים לבת זוגו, כאשר האב מפר את ההחלטה. האם טוענת כי הקטינים נחשפים לדברים שליליים שבת הזוג של האב אומרת עליה. האם מאשרת כי ביום 26.7.25, כאשר ירדה לקבל את הקטינים מהאב, ראתה את בת הזוג של האב ברכב והזכירה לה בנוכחות הקטינים כי היא מנועה מלהיות עימם. האם סבורה כי כנקמה על דברים אלה , האב שרף את המשאית של אביה. עורכת התסקיר המליצה על צו הגנה הדדי ל- 3 חודשים , הפנייה של שני הצדדים למרכז לטיפול במניעת אלימות במשפחה וחידוש זמני השהות של האב עם הקטינים.

4.  ביום 6.8.25 התקיים דיון במעמד שני הצדדים , שהיה סוער למדי. למרבה הצער הצדדים עצמם היו יותר קשובים להנחיות בית המשפט בכל הנוגע לאופן ניהול הדיון , מאשר באות כוח הצדדים. המבקשת הכחישה כי יש לאביה סכסוך עם **** , שהוא הבעל של אחותה ****. המבקשת העידה כי במהלך 11 שנות נישואין המשיב היה אלים מילולית ופעם אחת הרים את ידו בנוכחות חבריו בכוונה לתת לה מכה. המשיב הכחיש כי יש לו עבר פלילי ועבר של גניבות. המשיב הכחיש כי הוא קשור למשפחת פשע . לאחר שהושמעה הקלטה בענין זה, מסר המשיב גירסה מפורטת שהסבירה כיצד הוא ואחיו הסתבכו עם אדם בשם ****, אשר פנה למשפחת פשע . במהלך החקירה הוצג למשיב סרטון בו רואים אותו דוחף את המבקשת ב- 17.2.25 . המשיב טען כי לפני שדחף את המבקשת , המבקשת שרטה אותו בצוואר והציג תמונות בהן רואים סימני חבלה בפניו. עוד הסביר המבקש כי בעקבות אותו אירוע שני הצדדים נחקרו והורחקו זה מזה ל- 15 ימים. בגמר הדיון ומשלא עלה בידי להביא את הצדדים להסכמות , הוריתי על הגשת סיכומים בכתב , תוך הדגשה כי אפשר לצרף לסיכומים רק מסמכים מתוך ההליכים המתנהלים בבית הדין הרבני.

5.  ביום 11.8.25 הוגשו סיכומי המבקשת. נטען כי היה על עו"ס לסדרי דין להתייצב ביוזמתה לדיון כדי שאפשר יהיה לחקור אותה על התסקיר אותו הגישה ביום הדיון. כמו כן היה על העו"ס לבצע הערכת מסוכנות. העו"ס ניזונה רק מפי הצדדים וניכר כי קיבלה את גירסתו המגוחכת של האב. היה על העו"ס לפגוש את הקטינים, ובפרט לברר מול הקטין הבכור את פרטי האירוע בו ביקש מהאם לקחת אותו מהאב ואיים לקפוץ מהחלון אם לא תגיע. האם הציגה בפני העו"ס סרטונים המציגים אירועי אלימות ברורים. בית המשפט איפשר לב"כ המבקשת לחקור את המשיב רק 20 דקות. לבית הדין הרבני אין סמכות להיזקק להליך שאינו בין בני זוג. המשיב מורגל בחקירות , מרבה בפרטים וממציא גירסאות. המשיב הכחיש כי יש לו עבר פלילי אך בית המשפט עיין בעברו הפלילי ויודע שגירסתו אינו נכונה. המשיב הכחיש כל קשר למשפחת פשע , אך עד מהרה התברר כי יש לו קשר למשפחת פשע והוא היה מעורב יחד עם אחיו **** באירוע בעל ניחוח פלילי. המשיב הכחיש כי נקט אלימות פיזית כלפי המבקשת , אך הוצג סרטון בו בית המשפט ראה איך המשיב דוחף את המבקשת בחוזקה. מתוכן ההליכים המתנהלים בבית הדין הרבני ברור כשמש כי המשיב הוא בריון המתרועע עם פורעי חוק. רק בזכות צו של בית הדין , החזיר המשיב רכב לידי המבקשת. המשיב מבין שהשקר משתלם כי בכל הפעמים בהן שיקר הוא לא נענש. המשיב פועל בצורה עבריינית כדי להכניע את אבי המבקשת לבטל את המתנה שניתנה בידיו - דירה ברחוב **** ב ****. המשיב שלח שליחים כדי לנקב רכבים של בני משפחת המבקשת , והגיע לשיא בהצתת משאית המשמשת בעסק המנוהל ע"י אבי המבקשת. בית הדין קבע דיון לגבי הדירה ברחוב *** חרף טענות המבקשת לפיהן אין לו סמכות עניינית לדון בכך. בית הדין אסר על המשיב להפגיש את הקטינים עם בת זוגו , אך המשיב לא מקיים הוראה זו. לא ברור מדוע העו"ס המליצה על צו הדדי כאשר אין כל אינדיקציה לאלימות מצד המבקשת. בהתאם להחלטה המתירה לעשות זאת , צורפו מסמכים מהתיק בבית הדין הרבני בכל הנוגע לבקשת המבקשת להשבת רכב, החלטת בית הדין מיום 16.1.25 המקבלת את הבקשה , והחלטת בית הדין בנוגע לאיסור על המשיב להפגיש את הקטינים עם בת זוגו.

6.  ביום 10.8.25 הוגשו סיכומי המשיב. יש לבטל את צו ההגנה ולאמץ את המלצות תסקיר המסוכנות. נגרם עוול למשיב בכך שניתן צו במעמד צד אחד שהוארך עד פסק הדין ללא עילה מוצדקת. המשיב מכחיש כל קשר לשריפת המשאית של אביה של המבקשת. לגבי הסרטון שהציגה המבקשת, הסביר המשיב כי המבקשת שרטה אותו והציג תמונה לתמיכה בטענתו. כמו כן מדובר באירוע מחודש 2/2025 שאינו מצדיק צו הגנה נוכח חלוף הזמן. הטענה לקשר של המשיב עם משפחת פשע מקורה בתקופת החיים המשותפים. המשיב הכחיש את הטענה ומסר את גירסתו. המשיב פנה לבית הדין על כך שהמבקשת לא מאפשרת לו לשוחח עם הקטינים. בית הדין התרה במבקשת טרם חיוב בהוצאות ובחינת עניין המשמורת. הצדדים לא גרים באותה עיר. בהתאם להחלטה המתירה לעשות זאת , צורפה לתגובה החלטת בית הדין הרבני מיום 7.8.25 המבהירה כי בית הדין מוסמך לדון בעניינם של הקטינים וקובעת הסדרי שהות של האב עם הקטינים. כמו כן צורפה בקשת המשיב לבית הדין בנוגע לשיחות הטלפון עם הקטינים והחלטת בית הדין בעניין זה מיום 20.7.25.

7.  לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לבטל את צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, להורות על צו מניעת הטרדה הדדי בין הצדדים למשך 90 יום מהיום, להפנות את הצדדים למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה , ולהחזיר על כנם את זמני השהות כפי שנקבעו בבית הדין הרבני, מהטעמים שיפורטו להלן.

8.  ראשית, בדרך כלל יאמץ בית המשפט את המלצת העו"ס בתסקיר המסוכנות נוכח המקצועיות והניטרליות של עורכת התסקיר. כך בפרט במקרה שלפני בו התסקיר נערך לאחר שעורכת התסקיר נפגשה פגישה פרונטלית עם שני הצדדים. כך בפרט במקרה שלפני בו המלצת התסקיר היא להמשיך את זמני השהות כפי שנקבעו על ידי בית הדין הרבני. בית המשפט דוחה מכל וכל את הטענות שהעלתה ב"כ המבקשת כנגד עו"ס לסדרי דין. בתיק זה עו"ס לסדרי דין ביצעה מלאכתה נאמנה כאשר הגישה תוך ימים ספורים תסקיר מסוכנות לאחר פגישה עם שני הצדדים , ואף ננזפה ע"י בית הדין הרבני בשל הגשת תסקיר מסוכנות לבית המשפט טרם הגשת תסקיר לבית הדין . בניגוד לנטען בסיכומי ב"כ המבקשת , לא היה מקום לכך שעו"ס לסדרי דין תתייצב ביוזמתה על חקירה על תסקיר המסוכנות גם כאשר התסקיר התקבל לתיק בית המשפט ביום הדיון. רק במקרים נדירים בית המשפט יורה על זימון עו"ס לסדרי דין לחקירה על תסקיר מסוכנות במסגרת דיון בצו הגנה. המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, בין היתר בהתחשב בעובדה כי עניינם של הקטינים מתברר בבית הדין הרבני. לא מצאתי בסיס לטענה לפיה בית הדין הרבני לא מוסמך לדון בעניינם של הקטינים. לא בכדי ב"כ המבקשת לא טענה כי נעשתה פנייה לבית הדין הרבני הגדול בענין זה.

9.  שנית, לאחר ששמעתי את שני הצדדים באריכות והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי , אני קובע כי המשיב אינו מסוכן לילדיו ורוצה בטובתם לא פחות מאשר המבקשת. התנהגות המשיב באולם בית המשפט הייתה בעיקרה חיובית ומכובדת. המשיב הגיב באופן מותאם לאמירות לא פשוטות שהטיחה בו ב"כ המבקשת. המשיב ענה באופן ענייני למרבית השאלות שהופנו אליו ומסר הסבר מפורט בתצהיר ובדיון לכל אחד מהאירועים הנזכרים בבקשה לצו הגנה. טענת המשיב לפיה אין לו עבר פלילי אינה רחוקה מהאמת וזאת לאחר שבית המשפט עיין ברשימת התיקים של המשיב במערכת נט המשפט. יש יסוד להניח כי המבקשת מודעת לפרטי אותו הליך פלילי ישן , שכן הקשר הזוגי בינה לבין המשיב החל כאשר היתה בת 15. באשר לאירוע בו היתה מעורבות של משפחת פשע , מסר המשיב גירסה מפורטת שזכתה לאמון בית המשפט ולא נסתרה. מכל מקום, אין מחלוקת כי מדובר באירוע שהתרחש בתקופת החיים המשותפים. לא אוכל לקבל את טענת ב"כ המבקשת לפיה ברור שהמשיב שלח את מי ששרף את המשאית של אבי המבקשת, לאחר שבית המשפט שדן בבקשה להארכת מעצר , מצא חשד סביר ברף הנמוך ושחרר את המשיב למעצר בית. באשר לאירוע הדחיפה המתועד, אני נותן אמון בגרסת המשיב לפיה מדובר באירוע מצער של תקיפה הדדית אשר התרחש חודשים לפני הגשת הבקשה לצו הגנה. גרסת המשיב בענין זה לא נסתרה מהסרטון שהוצג , ונתמכה בתמונה המציגה סימני חבלה על גופו של המשיב.

10.  שלישית, אין למעשה מחלוקת כי לאחר אותה הודעה של הקטין הבכור למבקשת , לפיה אם המבקשת לא תבוא לקחת אותו מהמשיב הוא יקפוץ מהחלון, המשיכו להתקיים מפגשי המשיב עם הקטינים בהתאם להחלטת בית הדין הרבני. בית משפט זה התרשם כי הטריגר להגשת הבקשה היה האירוע המיותר מיום 26.7.25 בו המבקשת אומרת לבת הזוג של המשיב בנוכחות הקטינים כי אסור לה להיות איתם בהתאם להחלטת בית הדין הרבני, לא פחות מאשר האירוע המצער והחמור של שריפת המשאית של אבי המבקשת בעקבותיו המשיב נעצר ושוחרר בדיון הארכת המעצר הראשון למעצר בית, לאחר שנמצא חשד סביר ברף הנמוך. טוב היתה עושה המבקשת אם היתה מעבירה את המסר לבת הזוג של המשיב באמצעות המשיב או במישרין ולא בנוכחות הקטינים.

11.  רביעית, כפי שהערתי גם במהלך הדיון , יש קושי לא מבוטל כאשר במסגרת בקשה לצו הגנה מבקש אחד ההורים מבית המשפט להתערב בהחלטה בנוגע לזמני שהות שניתנה ע"י בית דין דתי. כיוון שגם לבתי הדין הדתיים יש סמכות לתת צו הגנה, מן הראוי להגיש בקשות שכאלה לבית הדין הדתי אשר בפניו מצויה תמונה מלאה ועדכנית של טענות הצדדים, ראיות קודמות ותסקירים. במקרה שלפני ניתן צו במעמד צד אחד הכולל הפסקת מפגשים , תוך הדגשה כי ההחלטה תישאר בתוקפה עד למתן החלטה אחרת , אשר תינתן לאחר בירור של הטענות בכל הנוגע לפגיעה אפשרית בקטינים. במקרה שלפני בית המשפט שותף להתרשמות של עו"ס לסדרי דין לפיה המשיב אינו מסוכן לילדיו , ומכאן ההצדקה להפסיק את ההתערבות של בית המשפט באופן זמני בהחלטות של בית הדין הרבני בעניין זה.

12.  אשר על כן, אני מורה כאמור בסעיף 7 של פסק הדין. לאור תוצאת פסק הדין ונימוקיו אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 2000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ולעו"ס ( **** ) ותסגור את התיק.

פסק הדין המקורי ניתן ביום 11.8.25 .

ביום 20.8.25 ניתנה החלטה לפיה פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה

ניתן היום, ג' אלול תשפ"ה, 27 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.