לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אלעזר נחלון) מיום 14.2.2023במ"ת 33920-06-22 (להלן: ההחלטה). ההחלטה עסקה בתנאי שחרורו של העורר, בעניינו מתנהל הליך הסגרה לאיטליה, ממעצר בפיקוח אלקטרוני (להלן: תנאי השחרור). הערר נסוב על הקביעה כי ככל שהעורר יבקש לשחרר את הפיקדוןשהופקד כתנאי להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני –הוא יושב לו, ואולם העורר יראה כמי שהפר את תנאי השחרור; וכן על הדרישה כי ימציא ערבות צד ג' של שני ערבים בסך של 350,000 ש"ח(כל אחד) להבטחת מכלול תנאי השחרור.

ככל שהדברים נוגעים לפיקדון, אשר עומד על סך של 250,000 ש"ח (להלן: הפיקדון), הרי שיש צדק בטענת העורר לפיה לא ניתן לקבוע כי עצם הבקשה להחזרת הפיקדון תהווה הפרה של תנאי שחרורו. הדרישה להפקדת פיקדון יכולה לשמש כתנאי לשחרור לחלופת מעצר, אך ככל שהנאשם אינו יכול לעמוד בה, לא ניתן לראות בכך הפרה של תנאי השחרור, אלא רק נסיבה המצדיקה החזרתו למעצר.

לאור האמור, ובהצטרף לנסיבותיו המיוחדות של העורר, אשרלא אפשרו להוסיף ולהחזיקובמעצר בפיקוח אלקטרוני,אף לא במעצר בית (וזאת בשל מגבלות על תקופת מעצרו על פי הדין האיטלקי), ובשים לב לעמדת המשיבה, שהבהירה כי רמת המסוכנות והחשש להימלטות הנשקפים מן העורר לא פחתו, מצאתי לנכון לבטל את הוראת סעיף 5 להחלטה בכללותה. לפיכך, הפיקדון יוותר בקופת בית המשפט, וישמש להבטחת מכלול תנאי השחרור שנקבעו בעניינו של העורר.

ככל שהדברים נוגעים לערבות צד ג', מובהר בזאת, בהסכמת המשיבה, כי ערבות צד ג' הנדרשת היא אך ורק להבטחת התנאי לפיו העורר לא ייצא את גבולות מדינת ישראל, וכי היא לא תשמש לצורך הבטחת יתר תנאי השחרור (וזאת, כאמור, בשונה מהפיקדון, המבטיח את מכלול תנאי השחרור).

הערר מתקבל אפוא כמפורט לעיל. רשמתי לפניי את הבהרת המשיבה כי בהינתן האמור לא תעמוד לעת הזו על בקשתה להחזיר את העורר למעצר.

           ניתנה היום, ‏כ"א באדר התשפ"ג (‏14.3.2023).

_________________________

23019470_Y03.docx  אג

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,